ככה זה הולך: כישפת אותי את אבוללה/ על הצורה שלך אישה אני חולה'לה/איזו אישה על העייני אין בושה/ בונא'יופי כזה רק עור בירושה"/ואללה מת עליך אבל חי בהכחשה/ מה עשית ללב שלי זקוק לחבישה"
המכשפה זוכה מפי קוטג' לעוד אי-אלו תיאורים פרט ל"אובללה" – ""בלאבוסטית", "מלכה".
אם הייתי צריך ליפול מצחוק, אז לא נפלתי. כמעט בכיתי. קוטג' (?(Who is Cottage)  משחק אותה בחאפלה, יענו בקשר לסצנת הרגאיי השחור המקומית. האפרו קאריבי פוגש את המזרחי בקטע כוחני וולגרי וגימיקי. זה מקפיץ, זה מרקיד, ברגל, בראש, ביד ובתחת, אבל זה חלול כמו חבית בלי תחתית והקוטג' הזה (Who is Cottage?) הוא מניפולטור שמשתמש בסלנג עממי בשירותיו של מומי לוי המקצוען כדי לצאת מזה עם סאונד שלא בטוח אם הוא מכבד את המפיק המוסיקלי.