בהיפ הופ הציוני 2008 נכתבים טקסטים לשירים בצמדים, שלישיות ורביעיות. ראשים מדברים בחאפלה. וקובי אוז איכשהו משתחל ומשפיע. התבשיל כאן מרוקאי-היפ הופ, תיכוני. התובנה: הרי ברור שלא נחיה לנצח. כל אחד והמכתוב שלו. ואם ככה – אז יאללה – תן לה בעינטוז, ותזוז על הסאז וכל מי שבבאסה – איווה חאלס.
רוחו וגופו של אוז חזק בשיר. רוי אדרי פונה אליו בשמו. משפחה מקומית שרה מה שבגורל חתום, והחאפלה מסתערת עם "הוי הוי הוי" חסידי, עם צליל הסאז של שי פרץ, עם צהלת ההקשה של אילן קצ'קה. בתוך עמנו אנו חיים. וזוהי חגיגת עם נורא מקומית. שייכת לכאן, עם כל התבלינים, אבל לא פשטנית כמו הילולות ים תיכוניות אחרות. קומבינה מלהיבה.
