אני שומע כמה גרסאות לשיר. גם גרסת רדיו. גם גרסת קלאב. לאור סיבוני יש כאן בסיס ללהיט. מנגינה טובה. ביצוע ללא דופי. רגש-רגש-רגש. עיבוד של אחד שמבין במוסיקה. מאיה בוסקילה ודנה לפידות? (יותר מזכירה את לפידות) סיבוני נושפת בעורפיכן. אבל כשמדובר בטקסט נורא, עדיף כבר לקחת את זה לרחבת הריקודים.
הטקסט? איתו אהבה זו מכה חזקה, הרגש בתוכה (נו בטח בתוכה, איפה יש רגש מחוצה לה?) אמיתי, רחוק ממנו מרגיש (מי) כל כך כואב, שמתחרז כמובן עם "כואב". והנה גם התבכיינות – "נוגע בי נוגע בי" הדרמה שמייצרת סיבוני היא תשפוכת רגש מביכה. לכן, גרסת הרמיקס המסירה את שכבת המלודרמה עדיפה בעיני. מעניין את מה סיבוני אוהבת יותר, עצוב או שמח? ועדיין זה מוזר בעיני שזמרת מגישה את השיר בכמה גרסאות. אחת – עצובה, אחת שמחה. זה נקרא תעשיית מוסיקה.
2 תגובות
אני קראתי תגובות שלך על שירים ואני לא רוצה לפגוע, אבל נראה לי שיש לך סוג של הדחקה מהחיים האישיים. אתה פשוט לא מסוגל להתמודד עם רגש ובטח ובטח שעם שיר שקט ורגשני.
אתה צריך להבין ששיר הוא ביטוי של רגש. אין נכון או לא נכון על שום דבר, אלא אם כן מבחינה תחבירית. עד כה אור סיבוני מספקת את זה יפה מאוד.
אני מאוד אוהבת את השירים שלה ומאוד מתחברת.
כנראה שזה לא שהשיר לא טוב,ולכן לא קוטלים בצורה כזו,אף על פי שאתה ממונה לכתוב דעה, אלא שאתה אישית לא אוהב שירים בכללי עם הפגנת רגשות….
אור סיבוני במידה ואת קוראת את זה- תמשיכי כך!!!
פשוט נהנית לשמוע כל ניגון מחדש..
כנס לראות את הקליפ ה"פליקס" או ב "יוטיוב"