אשם

רותם צור

מילים ולחן: רותם צור
3/5

מי יכול למדוד פערי תחושות? כמה חלל נפתח בליבה כלפיו שבו – הוא הדובר – מת. הוא מרגיש כבר את הסוף. תחושה של קור. הלב דופק. בעיות של נתק. רק שלא תאמר שהוא אשם בכל. מבע דואב.

בטונים הנמוכים צור בולע מילים. צריך לקחת טקסט לראות על מה סח. כשהוא מטפס טיפה לדרמטי המצב משתפר. יש כאן מנגינה סבירה. רותם צור מנסה לייצר דרמה. הגיטרות מגויסות להושיע. אך קצרו ידן. צור מנסה לבכות את מר אהבתו, אבל נשאר מאחורי הגיטרות, והטונים שלו ממאנים לחלחל. שירתו חסרת עוצמה פנימית. המעבר מגוף שני (אל תאמרי) לגוף שלישי נאראטיבי (הוא אל ביתה נסחב) מעניין ומיוחד. האם זה מספיק? לא. אבל גם מעניין ומיוחד זה משהו.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות