מה זה לאהוב "במידה"? קצת פחות או קצת יותר? חזק, משוחרר, נעים? ואיך זה לפי משקל הרגש? פתרונים לשרון עזריה. העיקר שהוא מעניק לה הכל במידה, והעיקר שהיא "אוהבת אותו". פשטות או פשטנות? פשטות במוסיקה הקצבית, בטון הנינוח, פשטנות בטקסט. לא טקסט שלוקח לאיזשהו מקום, ואני כבר לא מדבר על תובנה מתוחכמת יותר. סתם איכות של מילים. עושה איתי אהבה, עושה אותי עצובה.(ואאה, איזה חרוז) שרה עזריה, בקלות בלתי נסבלת. מה שיותר נסבל זה הלחן הנעים,  קצב הקאונטרי הזה שמחלצים אותה מצרה צרורה. ביצוע? טון חדגוני, בלי לנסות רבע אוקטבה ממה שהיא מסוגלת. זורמת יפה.