גולשי Ynet בחרו ב"הוזה אותך מולי" של אייל גולן שיר השנה לשנת תשס"ח.  גולן נבחר גם לזמר השנה. הקהל הגדול העדיף שיר לא מקורי. "הוזה אותך מולי" הוא במקור שיר ביוונית, את המילים בעברית כתב יוסי בן דוד ללחן המקורי של קיריקי פפדפולו. במשאל הזה נבחרה קרן פלס לזמרת השנה, ובראיון סיפרה, כי עכשיו היא רגועה אחרי הביקורת הלא טובה שקיבלה ממבקרים שונים, שכמעט הוציאה את הרוח ממפרשיה. והנה, הבחירה עשתה לה החשק להוציא אלבום נוסף. כמי שאוהב את המוסיקה של קרן פלס – לא בטוח שבחירות מהסוג הזה (שיר השנה, זמרת השנה) היו לגמרי מרגיעות אותי, אילו הייתי היא. איכות של יצירה אינה נמדדת במשאלי עם פופוליסטיים.

אני אוהב את הזמר אייל גולן. זו הצהרה בשבועה. אני לא אוהב (לשון המעטה) את הטקסטים שמספקים לו. זמר השנה או לא זמר השנה (שעשועונים של כלי התקשורת למען רייטינג) אני אעדיף זמר-יוצר מקורי. רוצים שאנקוט בשם? בבקשה: עמיר בניון ראוי לכל התארים.
מה שמעורר מחדש את הויכוח הנצחי בין "טעם המבקר" ל"טעם קהל". על הביקורות שכתבתי באתר זה על אלבומו האחרון אייל גולן (לא הופעתו) רבים הטיחו בי שאינני מבין שומדבר. הביקורת לא עסקה ביכולותיו של גולן כזמר. הוא זמר נפלא. היא נגעה באיכות הטקסטים של שיריו, וכאן, גם אם העם יכתיר את גולן עוד 1000 פעם לזמר השנה – לא אשתכנע.

יצא לי לשמוע לאחרונה לא מעט אייל גולן – הופעה, דיסק DVD. אני עדיין חושב ובטוח שמי שכותבים לו את החומרים הולכים על אותם טקסטים שהם קלישאות על קלישאות, שבלונות על שבלונות, מילים חלולות מתוכן, כאילו מספקים לזמר של רגש שירים שיפעילו רגש. טקסטים שמעלים גירה בנושא האהבה. חרזנות לפי משקל. ואני כבר לא אומר הקלילות הלא נסבלת, למרות שאני ממשיך להרגיש כך. לא יעזור בית דין: רגש לא יכול לבוא במקום טקסט.
.
נו אז מה? אייל גולן מבוקש, הגיע להיכל התרבות, לקיסריה. זמר השנה. שיר השנה. מה אני עושה עם זה? שומדבר. ולמעשה, אין למה לעשות. הרי העם החליט שהוא עם הגולן. זה בסדר גמור. העם החליט, העם צודק, העם רוצה – העם יקבל. וכל אחד יחזור למקומו בשלום. שנה טובה.