רגע, אני משפשף אוזניים. ניו קידס אן דה בלוק חזרו? בואו נרשום את זה באנגלית כדי שנהיה בטוחים שכולנו מתכוונים לאותו הדבר – New Kids On The Block. או בקיצור: NKOTB, שזה 80 מיליון תקליטים שנמכרו בין 88' ל-94'. 14 שנה אחרי והחמישייה שהייתה אולי "להקת הבנים" הראשונה מחזירה את עצמה עם מתכוני פופ ריתם נ' בלוז היפ הופ עדכניים, המקודמים על-ידי שני סינגלים – Single בדואט עם Ne-Yo ו-Summertime. עוד שיתופי פעולה מסקרנים – עם Pusstcat Dolls ו-Akon, מפיק העל Timbaland, הכוכבת התורנית – Lady Gaga, להקת New Edition וסולן להקת One Republic.
או-הא, כל אלה הגיעו לבקר את הנערים בשכונה הישנה והטובה, מה שאומר, שלא ממהרים לעשות שינויים קיצוניים. די בהתחברויות לטרנדים, למפורסמים, אבל לא מהפך. זה רעטוב? אם אנחנו נשארים באזור רף הציפיות של להקות בנים, בקסטריט בוייז וכאלה, אז האלבום הוא משב פופ-ריתם נ'בלוזי-דאנס נעים בהחלט. אני מדבר בעיקר על השירים שמבליטים את הצד החזק שלהם – ההרמוניות הקוליות. Summertime – הוא דוגמא להפקת קולות טובה מאוד. גם – Single.
זה נשאר בגבולות הקלות הנסבלת של פופ להקות הבנים עם שדרוג עדכני. שיר כמו Grown Man, מראה שאפשר ללכת על ניואנס עם ליידי גאגה בסטייל אריתה פרנקלין. Dirty Dancing מעובד יפהפה בקצב מידטמפו. זה בהחלט לא אלבום ילדים. הנערים התבגרו! מתחברים לרוחות הריתם נ' בלוז הסקסי של ימינו. לא סתם אני משתמש במושג "סקס" שאגב מופיע בשמו של שיר 8 Sexify My Love. יש לנערים את הסקסאפיל הזה בטונים השקטים (Undertones),

ומבחינה זו הם בהחלט פונים למעריצים דאז שהיום הם משהו בסביבות גיל 30. להגיד שהם טובים היום מאשר בעבר? – מוסיקלית בהחלט. זה מוכח גם בשירת אקפלה יפה בקטע Twisted, בהפקה, בשירים. טקסטים – נו, טוב, בואו לא נפריז בדרישות. NKOTB בכ"ז נשארה להקת פופ אמריקנית שאינה מתיימרת להציג מהפך.