הייתי צריך להתחיל את הסקירה ב-Release Me וב- A Man Without Love שמחסלים ברכותם. אבל בוא נתחיל ברכות הבהחלט בלתי נסבלת של The Way It Used To Be. נא לעמעם אורות. הרומנטיקן הסנטימנטלי ליד שולחן בודד. מתרפק על האהבה שהייתה. הקול המתגעגע נוסק אל פסגת הרגש בליווי מקהלה.

אנגלברט הומפרדינק? מה זה השם הזה? ידעתם שהומפרדינק (בריטי, שמו המקורי ארנולד דורסי, נולד ב-1936 בהודו) היה בשישים מלך הרומנטיקה של הפופ. זמר בלדות כובש לבבות ז'אנר middle-of-the-road , דימוי מסתורי מבחינה תקשורתית עם פאות לחיים גדולות, ביקוש עצום בעיקר באירופה, במיוחד בבריטניה, מוערץ על נשים ברחבי העולם (נו בטח, הרומנטיקה הסכרינית הזו)
למי להפנות את הומפרדינק? למי שמתים על ניל דיאמונד? על טום ג'ונס? . נו, אלה שלפעמים מתביישים לספר שהם אוהבים זמרי "איזי ליסנינג".
אני לא מתבייש. נער הייתי, גם גדלתי על מצעדי ה-60, ואלה השירים שעוררו את הריגושים הרומנטיים של כשהיינו ילדים שברטרוספקטיבה של היום היו נפלאים. זכרונות מתוקים בעיקר. הנה הואלס המורח הזה – Les Bicyclettes De Belsize. וגם "הואלס האחרון" שמסיים את הדיסק, וגם קאבר ללהיטם של הקרפנטרס There's a Kind of Hush.

אמרנו משהו על קולו? "קרונר" שהטון שלו משי רך, שר רילקס, גם בפיקים הדרמטיים הוא נשאר בגבולות רכים ושפויים.
אנגלברט הומפרדינק היה מתחרהו הגדול של טום ג'ונס. גם מי שהעדיף את ג'ונס, התפלא לשמוע שהומפרדינק לעיתים עלה עליו במכירות תקליטים. כששומעים את האוסף הזה שמכיל שירים בין 1966 ל-1969 + 5 שירים שלא הוצאו כסינגלים – מבינים מדוע. אמרנו כבר הרכות הבלתי נסבלת? אנחנו משנים את דעתנו: נסבלת, נסבלת. תנו להתרפק בשקט. ואל תגלו.

1. Release Me
2. Man Without Love
3. Way It Used to Be
4. Quando, Quando, Quando
5. Everybody Knows (We're Through)
6. There's a Kind of Hush (All Over the World)
7. There Goes My Everything
8. Bicyclettes de Belsize
9. Winter World of Love
10. I'm a Better Man (For Having Loved You)
11. Ten Guitars
12. My World
13. Am I That Easy to Forget?
14. Last Waltz

אנגלברט הומפרדינק – ההופעה בנוקיה דצמבר 2011