מישהו כתב על "הוטל": "ייש גל חדש, יש גל ישן ויש מובי". מובי הוא אמן שממשיך לגלוש על כול הגלים. אמן רב-פנים וסגנונות, מחלוצי סגנון ה"רייב", שקרץ ל"האוז", אייקון אנדרגראונד שממשיך למכור מליונים, מלחין פסי קול, די.ג’יי סופרסטאר, טכנאי סאונד מהולל. יש מי שהגדירו – איש הרנסנס של הפופ.
"הוטל" מגיע אחרי אלבומו "18" מ-2002 שנמכר בארבעה מליונים ואחרי "פליי" מ-1999 שנמכר בעשרה מליונים. האיש שהותקף על-ידי אמינם והקליט קטע אנטי מלחמתי עם סנדקי ההיפ הופ "פאבליק אנמי", יצר את "הוטל" בדירת הסטודיו שלו בניו-יורק עם עזרה מהזמרת לאורה בראון המתופף בוב פראסטו.
איך להגדיר את מכלול 14 הקטעים? אלקטרו פופ מלנכולי? ההפקה מלודית (טיפה "פט שופ בוייסית") , מאוד מיוחדת בגווניה, מה שבכל זאת משאירה את מובי כאמן פופ אלטרנטיבי ומכניסה אותו לפנתיאון של הרוק לצד כמה ממוערציו כדיויד בואי של תקופת ברלין, ג’יורג’יו מורודר מהפכן הדיסקו, ניו אורדר, אקו והבנימן, מה שנקרא הקולד-ניו-ווייב של סוף השבעים תחילת השמונים.
למה "מלון"? "מה שהכי מקסים כשאתה מגיע לחדר במלון, הוא התחושה שכאילו אתה הראשון בחדר שקיבלת, ועם זאת תמיד מנקרת המחשבה ש-6 שעות לפניך, באותה מיטה, זוג עשה אהבה או מישהו נפרד מאהובתו או שמישהו התפנק בחדר הרחצה. בבית מלון מתרחשים הדברים האינטימיים ביותר באנונימיות מוחלטת. כול 24 שעות מנקים אותו, ומשהו חדש אינטימי ואנונימי מתרחש. יש בזה משהו מקביל לחיים, להתנהגות האנושית"
משהו חדש תמיד מתרחש אצל מובי בחיבור הזה בין אלקטרוניקה אלמנטים של רוק ודאנס, תמיד עם הצדעה לאליליו. הוא עושה קאבר ל"טמפטיישנס" של ניו אורדר מ-82’, ב"ספיידרס", קטע טכנו-רוק הוא עושה הומאג’ לדיוויד בואי, אותו מתאר מובי "חבר, שכן וגיבור"
יש כמה שירים שאפשר להגדירם "פוליטיים". "ביוטיפול", פרשנות מתוקה-מרירה על הקאלט שסובב זוגות סליברטאים, ויש לו גם בקורת על ארה"ב כיום (מובי תמך בג’ון קרי במערכת הבחירות) "ליפט מי אפ" הוא סיפור המדבר על הפונדמנטליזם ששוטף לאחרונה את העולם מוושינגטון עד בגדד, הקנאות האספסופית שכובשת כול חלקה טובה.
