התזמור בפתיחה – צליל שמחות יווני-בלקני עליז. הקול הנמוך והמאונפף משהו מתפעם-מזמר: "מה יותר טוב מרגע אחד ביחד", וידוי הלאב סטורי ממשיך ב: "מה יותר טוב מלהגיד לך שאני אוהב/ שמהרגע הראשון שברת לי את הלב". אם אני אטען שאין גבול לקיטש, לא אמרתי אולי שומדבר. אז קיטש. אז מה? אבל אם אגיד שאני הייתי נבוך להיות חתום על שיר כזה – הו, כאן הבקרה שלי יותר חזקה. אכן הייתי נבוך. ובהמשך זה מגיע למילים שחשבנו שאנשים צעירים כבר לא כותבים – הזמן תמיד בשבילנו להשתמש בו, לאהוב ולבנות בו בית…
עמי רייס ניסה להציל בתזמור רחב לב והצליח! זהכולל את הסמל המסחרי של הפופ בשנים האחרונות – האקורדיון. וגם הבוזוקי בוא יגיע. רייס מנסה להביא את המוטיב העממי לשירים שהוא מעבד. עיבוד קולח לשיר החתונות, שאליו מצטרף קולה של תמר קפסוטו. לפעמים זה עוזר. לא בטוח שזה יעזור לשחר אבן צור תמיד.
2 תגובות
אין פה לא רוק, לא התלהבות,הוא לא נותן בראש אין בו כלום, ובאמת שאני מעריך את שחר אבן צור אבל את השיר הזה לא אהבתי.
אולי אם תהיה פחות ציני תוכל להעריך קצת יותר שירים כאלו
כל הכבוד לשחר שלא נכנע לעולם הציני בו אנו חיים
המילים יפיפיות חבל שלא כותבים ככה יותר
וחבל שלא משמיעים אותו יותר
גם הסינגל הקודם שלו ממש יפה לדעתי