פטה פה פטה פה. מזמזם מאור פיניה, לפני שהוא לוקח אותנו לטקסט על המסתלבט החופשי והמאושר: "אם נופלים השמיים/ אני תופס לי ענן". יענו, פיגועים קשים, אלימות ברחובות, קאסמים על שדרות – עזבו אתכם משטויות. לרחף על ענק. לנתק מגע.  לא שומע חדשות. לא גולש. תופס ענן. "מדליק את השקט" (דימוי מקורי), "מכבה את הזמן" (יפה), רק כשקר לו – יבוא אליה לתפוס חמימות – עד שייגמר לו/ תזרוק אותו. יוסי גיספן מספק סוף סוף טקסט סביר, שאינו עוסק במאהבים נואשים שהמאהבות הברקודות נטשו אותם לאנחות. פשטות היא לפעמים כל הסיפור. עדיין זה לא שיר כזה שאפשר לרוץ לבשר עליו בראש חוצות כהדבר הבא. בינוניות של יום יום. קר לו, חם לו, תופס ענן, מחפש חמימות. לא איכפת לי שזה יתנגן לי ברדיו הנוסע באיזה פקק לא נגמר.