חנוכה בשער. פסטיגל בשער. האם הוא ינצח את המיתון? נו, איך לא. הרי לפי השיר של עידן יניב – מושא השיר (ילד או מישהו אחר) הוא מלאך. מגיע לו כל האור שבעולם, האהבה שבעולם, רק שיאמין רק שיסמוך על עצמו. ועם מלאכים לא עושים חשבון. שלא ישכח, שלא ישכח "בעיני אתה מלאך"… ועל זה נאמר: אשרי המאמין.
יש בשיר עיניים, שמיים, כנפיים. שמש זורחת מנגינה שמתאימה גם לחג המולד, יסלח לנו וליניב חג החנוכה. זוהי מנגינת כריסמס מפעימת לבב המתעצמת בקולו הטנורי גבוה והמתפעם של יניב.
מה זה? פופ מהסוג המיושן שמותאם ככל הנראה לקהל הזה שמתנפל על פופקורן בהפסקה של הפסטיגל. מסוג השירים שעשוי להישאר אחד ההמנונים המרטיטים של הפסטיגל. האם להיכנס לניתוח למה השיר לא שידר אלי את מה שהוא רצה לשדר? אסתפק בסיבה אחת: הוא מתקתק מדי, אופטימי מדי, רגשני מדי. ואתם יודעים מה: גם קיטשי מדי. מי אמר שביקורת היא עניין אובייקטיבי?
