שגיא זקוסקי בחר להתפלסף על נושא הזמן. אי אפשר לעצור את הזמן, הוא אינו מרפא הפצעים, והוא נגמר. לפי הדפים שהגיעו עם הדיסק – שגיא כתב את השיר על רקע האובדן הפתאומי של אימו, מה שחידד אצלו את היחס למושג זמן ויצר רצון לחבור לדברים שמעבר לזמן הריאלי.
"על הנייר" זה נשמע מעניין. בשיר – פחות, כתוב מסורבל עד כדי כך שזה עבר לידי. "אני צריך עוד זמן לעכל את העובדה/ שגזלו לי כל סימן/ למצוא עוד דרך ישנה". מה זה "עוד דרך ישנה"? המוסיקה בפתיחה שקטה, נוגה. הטונים רכים עד נלחשים, נשמע מיוחד, לחן שמתפתח יפה, אבל המעבר לזעקה "לעצור את הזמן"… "אני נופל מהשמיים כמו לוליין הנופל מחבל דק" הוא אובר-מלודרמטי, ולא מגיע. יש כאן חומר גלם שניתן היה לעשות ממנו יהלום. מה שיצא זה אבן טובה, אבל לא מלוטשת דיה.
