שיר שמחה בקצב מעורב חסידי אפרו-קאריבי לפי הפתיחה התזמורתית. ההבדל הוא שלא מדובר בעוד שיר אחווה ורוממות נפש לוקאלי אלא בקאבר לשירו של ליאונרד כהן Lover Lover Lover בקאברים למשוררי פופ ייחודים כמו כהן – הרגישות למקור גבוהה. הטקסט שברא יוסי סוויד, איש ההרכב, הוא סוג של אינטרפרטציה ולא תרגום נאמן של המקור.
בשיר מבקש הבן מאביו לשנות את שמו מהסיבה ששמו העכשווי נגוע בפחדים, בזוהמה, בפחדנות. בתרגום חסר הפן הפסיכולוגיסטי הזה שעומד מאחורי הרצון לשנות את השם. בגרסת "חם ומחמם בום" חסר ה-Fear וה-Shame שקיימים במקור. הבן צועק (לא בוכה) שאביו יצור אותו מחדש עם פנים טובות ומזג-נשמה רגועים יותר. לא אמשיך בניסיון לתרגם את השיר, אבל מה שקיבלנו הוא פרפרזה על ליאונרד כהן, ולא תרגום שיעניק את כוונת המשורר. גם הפרשנות המוסיקלית לוקחת את השיר בחלקו למקומות של אפרו חסידי ריקודי שמפקיע אותו לחלוטין מחלקת ליאונרד כהן. אם קאבר צריך להעניק מימד מרגש למקור – זה לא קרה במקרה הזה.
2 תגובות
נראה שהבקורת יוצאת מנקודת מבט שמרנית שמאוד נאמנה ללאונרד כהן ולא נותנת מקום לשיר בפני עצמו. אמנם הן בטקסט והן בעיבוד יש מרחק לא קטן מן המקור. אך נוצרה פה יצירה חדשה שלוקחת את השומע למקום חדש ומעניין שיש לו יותר מזכות קיום עצמאית. חם ומחמם בום תמשיכו כך
ביקורת מעניינת, דוקא רציתי לקחת את זה למישור רוחני- לא אב ובן אמיתיים אלא אב ובן אדיאיים- השרויים במצב של תקשורת לקוייה ורצון הדדי לחדשה, מבלי שכל צד ידע על כך.