זה נשמע כמו שיר מתוך מחזמר או אופרה. יוסי נבו גייס את הזמרת יעל לויטה לדואט כדי להוציא לפועל שיר נגד שביתות. הדף המצורף מספר על זמר "בעל תודעה חברתית", שעשה חשבון כמה עולה למדינה כל שביתה במיליארדים ובמפוטרים.

השיר נשמע כמשדר שירות של האוצר נגד ההסתדרות לקראת ימי שביתה הממשמשים ובאים. השיר מפרט בקצביות את כל המגזרים שנוקטים בנשק השביתה. הקטע האופראי הסרקסטי מגיעה כקונטרסט לקצב הרוק הפותח במשפט "שביתה זו כל השיטה, נעשה פה הפגנה נעצור ת'מדינה/ שביתה בלי שום חרטה/ נחמוד לנו יותר/ על חשבונו של האחר".

שיר נגד שביתות נטול תובנה ותבונה. אמנם בדף המצורף מסביר נבו למה הוא נגד שביתות, אבל המאזין באשר הוא אינו מקבל דף הסברים מצורף אלא את השיר בלבד. נבו כתב אופרטה סתמית ולא חכמה, שאינה מסתייעת בקולו העמוק. גיחכתי למשמע "נחזור למקורות אל תקופת האבן/ נחיה המערות ונבנה בטיט ואבן"… אם החזון האפוקליפטי הזה נועד למחות נגד שביתות, אז עופר עיני יכול להיות רגוע. לא מחאה, לא אופרה. לא.