ברור שאם נדלקים על צעירה שעובדת בחנות במשביר – אז רצוי שזה יהיה במחלקה להלבשה תחתונה. אני מניח שגל תורן לא יצטרך לשכנע אותי שבהלבשה תחתונה יש משהו מסעיר יותר מאשר בסתם הלבשה נשית עליונה.מצד שני: מה הוא עושה שם במחלקה להלבשה תחתונה נשית?!

סימני זיהוי – היא יפה (נו, בטח), שיערה ארוך (שגרתי), משקפיים (פחות שגרתי).  מרסדס בנד מתחילים את זה מחויך במקצב קאונטרי, נגיעות בלוגראס, אך מחליפים להילוך רוק עתיר דציבלים בקטע שמוכרת התחתונים הכי יפה בעיר בוחרת להגיע למים ביום שמש קייצי,  ופתאום העסק לובש אופי רוק פאנקיסטי משהו. בנג'ו וחשמליות וקולו המתהולל של גל תורן נפגשים כדי לדווח על מצמידת הרגליים שגורמת שאיפות ונשיפות ונשיכות ואנחות. מרגישים שההורמונים משתוללים אצל מי שהלחין והפיק את ה"בלדה" הזו. אחרי הצרחנות הרוקיסטית, צליל אחרון בכל זאת חוזר לבלוגראס.  "מרסדס בנד" עושים את זה בקריצת עין, בקומבינה חמודה. אבל בזה מסתכם כל הטוב שיש לי להגיד על השיר הזה, וזה לא מעט. נחמדות שכזו.