יש תחשוה כזו, שלא יתכן חג מולד בלי אלבום חדש של אניה. והפעם – זה ממש אלבום חג מולד. בטח תשאלו מה לנו, בני דת משה ולמוסיקה נוצרית? מה לנו ול – O COME EMMANUAL  ?שאענה? תקשיבו לאלבום. יש בו תשובה כולל צלצולי פעמוני כנסיה. אני שונא אלבומי כריסמס, אבל אם כריסמס – זהו בדיוק האלבום.

האווירה בשירים כמו הותאמה במיוחד למועד הזה, קוראים לזה תחושה דתית. והשם הזה – שמזכיר את התקופה הרלוונטית מוסיף את המימד שלו. מראה השלג הצח על העטיפה, אניה אף היא בלבן ליד סוס שנראה כמו הוצא מתוך המיתולוגיה, ואנחנו מרגישים בכל שיר את פתיתי השלג. מתקתק? ועוד איך, אבל יפה. אם ישנה מוסיקת ניו-אייג' נוגעת ומגעת – זוהי המוסיקה הזו.

השיר השני נקרא לא פחות מאשר "טיול של מלאכים". שירים שהם שירי כריסמס מובהקים. אווירה טהורה, צחה. האם זה מסחרי לכוון אלבום שלם למועד הזה? כשמדובר באניה, זה כמעט טבעי. היא נשמעת כך כמעט בכל אלבום שלה. סופט אנד סלואו, שמיימית, ריחופית בדרך כלל, פרט אולי לשיר היותר קצבי My! My! Time Flies. ופתאום שומו שמיים – סולו גיטרה חשמלית. היא שינתה עיבוד?! לא להאמין. איטס כריסמס, אניה! איך היא יכולה? אל דאגה – הסיום  הוא כוראל Oiche Chiuin מושר בהרמוניות שמחזיר לספירות עליונות. יופי שמיימי באמת. רציתם שאניה תשתנה, שתתפתח מוסיקלית?  שיר אחד אינו מספיק. צאו איתה לטיול של מלאכים, תבינו איך האירית הזו הצליחה למכור לעולם למעלה מ-70 מיליוני אלבומים בעשרים שנות קריירה מאז אלבומה הראשון, "סימן מים". עם נוסחה מנצחת לא מתווכחים.