כשפראן הילי שר, זוהי התחושה הכי אמיתית שאפשר לקבל מזמר. קול דק רך מקונן, נסער אך מאופק. זה יבול של שש שנים מהרפטואר המלודי המחניף של טרוויס. לא שהם המציאו משהו מהפכני ומסעיר, אבל אין לי בעיה להכתירם כמלכי הסופט-רוק. 17 שירים שהם רמה בפני עצמה במשבצת מידל-אופ-דה-רוד. קחו את "סינג", "דריפטווד", "רי-אופנדר", וגם הסינגל החדש "להלך בגשם,מתאבנים מרוככים, טונים שמשקפים רגש אותנטי. מה חדש? שומדבר, אבל הסך הכול זה טרוויס בקולקציה הכי קליטה-נגישה-מחניפה. הימנונים מלנכוליים שכאלה.
מי שאינו מכיר את מצעד הלהיטים של טרוויס, הדיסק הזה הוא מבוא למתחילים ולמתקדמים.
