בשקט בשקט

קופסא שחורה

מילים: אביטל זלטנרייך. לחן, עיבוד והפקה מוסיקלית: אסף סיטון
4/5

אביטל זלטנרייך מספרת בקול עדין ומהורהר סיפור על  מגע בינו-בינה שלא צלח. בשקט בשקט הוא הפיח בה רוח חיה, גנב את ליבה. אבל היא לא ידעה למה פתאום כל כך קר לה, ומצד שני בכל זאת לחשו להבות בתוכה. אז מה:  קר לה, חם לה? בסופו של דבר הלהבות אמנם דעכו, ונותרה עם אותם סימני השאלה – למה פתאום כל כך קר לה. הייתי מעביר את המקרה לספת הפסיכולוג, כי יכול להיות שיש כאן בעיה שנבצרה מבינתי הלא פסיכולוגיסטית. אולי לזלטנרייך יש תשובות יותר מדויקות.

מוסיקלית – שיר עגמומי יפה בחיבור בין מלודיה ואווירה. נפתח במקצב בוסה קל, ממשיך מתון, רגוע, בלי רבע גרם דרמה, תוגת המנגינה, רכות השירה, עיבוד מיתרים בגוון קלאסי. עבודה נהדרת של אסף סיטון מכל בחינה מוסיקלית. אני משער שהוא לפחות הבין למה התכוונה אביטל זלטנרייך.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. בדרך כלל אני מאד נהנה מהביקורות שלך בכלל אבל התאכזבתי הפעם.
    לא הייתי אומר שזה שיר גאוני אבל אני לא מבין מה הבעיה בשיר שמשאיר מקום למאזין לקחת לכיוון אישי את המילים.
    אני נהנתי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות