עומד בשער ההופעה

עמיר בניון

זאפה ת"א
4/5

עמיר בניון מוציא פתק מהכיס, קורא בשמו של בחור. הבחור עולה  לבמה מחויך מאוזן לאוזן ומזמין עלמה. פותח בפניה קופסה בתוכה טבעת ומציע לה קבל יושבי מועדון זאפה נישואין.

מיששתי את עצמי. אנסח את זה ככה: הופתעתי והשתאיתי. אני מכיר את האקט הזה מזירות אחרות – תקליטנים שמזמינים לבמה את החתן המיועד.

האם זו רק התדמית שהצטיירה אצלי או שמא טעיתי בענק? מה התדמית? של אמן ששומר על טוהר ההופעה, לא מערב דברים שאינם מעניינה, אפילו סגור בתוך הטריטוריה האומנותית שלו ושומר עליה מכל משמר. והנה – הפתעה. האיש פתוח, מתקשר, חם, פונה למי שמחפשים את המגע האישי.

אחרי ששוחחתי עם עמיר בניון  רגעים אחרי המופע, הבנתי שעובר עליו תהליך של היפתחות – אוריינטציה של מגע ישיר עם קהל, הקשבה, שיחה, לפני ואחרי ההופעה. מהות של קבלה ונתינה. לא בטוח שהמושג "יורד ממגדל השן" מתאים, כי עמיר מעולם לא היה שם, אבל לנסות להיות בגובה העיניים, לתת לקהל מיקרופון לשיר את שיריו, לראות אותו בעיניו, לשמוע את קולו. סוג של הארה וגם תודה. זה  עמיר בניון עכשיו. זה כל הסיפור של הפתקים (צפו בראיון איתו), כי אנשים מבקשים ממנו אישית, לבקש את ידה דרך ידו המושטת, לשלוח ד"ש מרפא עם שיר לחבר השוכב בבית חולים…

עמיר הבין עוד משהו – שקבלה ונתינה הם חלק מהעניין. זה מגיע עד הדבר הזה שנקרא שירה בציבור. גם בלי מחקר סטטיסטי אין בעיה לקבוע שהקהל הישראלי הוא אחד הקהלים המזמרים ביותר בעולם. הוא מגיע להופעות לא רק לשמוע אלא גם להישמע. עמיר, נדמה לי, הבין שזה צורך.

והוא אמר עוד משהו בראיון הזה: "מאז שהתחלתי להתכנס בתוך עמי התחלתי לראות מי אני", ו"אצלי הדתיות היא משהו חברתי, לא מיסיונרי". והנה הסבר לתמיהה שלי על הפתקים.

כמעט שכחתי את ההופעה. למען קוראינו החדשים, אחזור על דברים שכתבתי על המוסיקה של בניון: בניון הוא הכלאת אמת בין הגותו לליבו, שר את תחושותיו-חולשותיו-מחשבותיו בעוצמות הבעה וכוונה שאין להם אח ורע, ואתה הולך איתו ועם סלסולו ומתרגש במסע של שעתיים, כי אתה מאמין לו שזה יוצא מעצמותיו, ההגות האישית, החבור עם המסורת,  אמונה פשוטה שיש בה גילוי עצמי, גם  נגיעה בנושא אהבה ברבדים שונים.

מוסיקלית –  בניון נפתח לערב מתוזמר בדציבלים גבוהים עם נגיעות אקוסטיות יפהפיות של החליל (ניר מוצרי) – אבל בגוונים שונים ממקצבי רוק, רגאיי ועד מוסיקה קלאסית. פה ושם – הסאונד לא היה באיזון מושלם ולא עשה עימו חסד. זה עניין אקוסטי. הבעיה הזו טורדת במיוחד אצל זמרים בעלי גוון עממי ולא רוקיסטי, שסאונד אקוסטי היה מבליט את קווי המתאר הקוליים שלהם. סלסול קולו של עמיר בניון – ראוי  שיישמע למהדרין. חוץ מזה – עומד בשער ומתכוון לכל מה שהוא אומר ושר. באמת: איש ואמן מזן נדיר.

פסנתר וקלידים: טל בביצקי, תופים: גיא בן-שימול, גיטרות: אבי בניון, בס: יגאל סדן, חליל: ניר מוצרי. אורח: אבי עברי. ניהול מוסיקלי: עמיר בניון.

עמיר בניון עומד בשער האלבום

עמיר בניון אבי עברי – נדבר מחר

עמיר בניון: עומד בשער – ראיון וקטעים מההופעה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

10 תגובות

  1. הייתי בהופעה הזאת ופשוט הייתי בהלם איזה זמר ואיזה יוצר והפשטות שלו עושות את הבן אדם למלך.

  2. היכן ניתן לראות פרסום על ההופעות שלו אנו מאוד רוצים ללכת ולא יודעים מועדי הופעות

  3. עמיר בניון החיים שלי אין על הזמר הזה הלכתי לכל הופעה שלו וההופעה שהיתה בנתיבות היתה הכי יפה איזה הופעה זה נדיר הדברים האלה אני מת עליך עמיר בניון

  4. זמר קטלני כל פעם מחדש מצמרר אותי הקול שלו המילים שלו הלחנים שלו פשוט תותח.
    איך אני משיגה את המנהל האישי שלו? להופעה לחתונה שלי בעזרת ה', ובעזרת ה' גם לברית / בריתה של הילד/ה הבאים עלינו לשלום בעזרת ה'..

  5. הייתי בהופעה שלו במשכן לאומנויות הבמה בבאר-שבע בשבוע שעבר, צריך להכיל גם את הקהל המדהים שהיינו שם, כולם שרו פה אחד את כל המילים וליוו אותו.
    העיבודים המוסיקליים היו מדהימים, בעיקר הוסיף לאוירה הקסומה החלילן שהפליא בניגונו קטעים שהרטיטו לי את הלב ועלה באוקטבות שלו על כל הנגנים , פשוט מצמרר- כל הכבוד שיתוף פעולה של זמר, כותב ומלחין מחונן בצירוף תזמורת הראויה בהחלט.
    חיבוקים לכולם כולל הקהל החם, קהל מבית.
    א ש ר י כ ם !!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות