סימפוניקה

ג'ו לובאנו

Blue Note
4/5

ג'ו לובאנו, ענק הטנור, באלבום מס. 20 ב"בלו נוט", ואם להשתמש בקלישאה המוכרת, זה אלבום של " כל הג'אז הזה" מהמסורתי ועד הבופ המודרני.

הוקלט חי בקונצרט עם הביג בנד של הרדיו הגרמני WDR ותזמורת מיתרים סימפונית מהעיר הגרמנית קולון. התזמור והניצוח – Michael Abene. רוב הקטעים מקוריים של לובנו פרט ל – Duke Ellington’s Sound of Love של צ'ארלס מינגוס. לצידו – Karolina Strassmayer באלט סקסופון, Paul Shigihara  בגיטרה, Frank Chastenier  – פסנתר.

אמרנו  "כל הג'אז הזה" – כי לובאנו הוא נגן של ספקטרום רחב מסווינג ישיר לג'אז חופשי, ובכל סגנון הוא מטביע את חותמו האישי. הדיסק הזה נשמע קונצרטנטי נאמר בהשוואה לדברים שלובאנו עשה עם הטריו של פול מוטיאן תחת קורת הגג של "בלו נוט".  

הבלדה הפותחת Emperor Jones שייכת לצד הסווינגי להאזנה קלה. יענג את מי שאוהבים את ג'אז מעודן, אלגנטי.  ככלל שימוש בתזמורת סימפונית בג'אז צריך "להצדיק את עצמו". לא בכל הקטעים כאן זה מושלם. אבל ב – Eternal Joy האינטרקציה  מצוינת. גם ה-11:50 דקות של "אלכסנדר הגדול"  מצוינות, בין השאר בדואט טנור אלט. לובאנו – נפלא כמעט בכל מה שהוא נוגע. קשה לטעות בטון שלו, בבלדות הצליל שלו הוא משהו בין דקסטר גורדון לבן וובסטר. מסוג הסקסופוניסטים האולטימטיביים שהם יחידים בדורם.

 הצילומים מפסטיבל הג'אז באילת. צילם: יוסי חרסונסקי

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן