הזמרים המכונים "ים-תיכוניים" ממש נופלים לרגליהן של האהובות, משתטחים אפיים ארצה, נותנים את ליבם. ומה שר לנו שר-אל? "אין אחרת את חייבת לשכון בתוך הלב שלי". האם היא כבר נמצאת בתוך ליבו או שמא הוא רוצה שהיא תיכנס והחלום יהפוך למציאותי? היום הוא חוגג איתה, ומחר? "מחר את כבר תקומי ותהיי שלי" משהו שאומר שזה לא ממש קורה עכשיו. וגם "את חייבת לשכון בתוך ליבי", שאומר שהיא עדיין לא שוכנת? ("חייבת" – צריכה, מוטלת עלייך חובה)
נו טוב, זה לא טקסט שממש כדאי להעמיק בו. היום את חוגגת איתי מחר, תהיי שלי. וגם רצוי שיהיה להם "בית אמיתי". זהו המתכון הים-תיכוני השבלוני, הקול המסתלסל, אם כי בעיבוד בסיום השיר יש איזשהו ניואנס בשינוי הקצב שבכל זאת מראה שלפחות לתמיר צור נמאס לשכפל שוב את המתכון. בשורה התחתונה: שר-אל מספק עוד להיט למצעד הים-תיכוני שיתחרה על עוד עשרות להיטים דומים.
תגובה אחת
אני חולה על נשיר הזה ……….