אוריין רייס כל כך מרוגשת מהסיטואציה שהיא שרה עליה (נטישתו של האהוב) שהיא משתמשת בטרמינולוגיה רומנטית-קיטשית. בשיר שלה יש לבנה ששולחת אור לרחוב, אור פנסים מוכי ירח (דווקא צירוף חריג, יפה) "תמונות חולפות אל מול עיני היינו כמו בסרט" (שחוק, נדוש). היא יוצאת ל"אוויר הלח" להתמזג עם זכרונותיה. לחן יפה בסגנון מיושן משהו. אוריין שרה ללא טיפת דרמה, עדין וענוג, כמו מהלכת על בהונות האצבעות. בקטע שהיא מטפסת להבעת הריגוש – ("כשהשמש עולה אני מתחילה לחשוב איך היה אחרת") הזכירה לי את הטון של דנה לפידות. האם זו מחמאה? עיבוד פונקציונאלי מלודי שתומך בה יפה, סולו סקוסופון סופרן (אורן בן-אבי) – במקומו. סינגל ראשון לאוריין – רומנטי, קליט, מלטף בעצבותו, ועם זאת – משהו מקורי יותר מצידה של אוריין רייס היה מאפשר לצאת בבשורה על "התגלית המקורית החדשה".
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
10 תגובות
שיר מצויין לא מפסיקים להשמיע אותו ברדיו ירושלים.
ההפקה והעיבוד חייבים להיות טובים מפני שהם של מפיק העל נדב ביטון.
לדעתי האישית,
כל ההודעות כאן הן מטעמה של הזמרת.
גרם לי לחשוב על חבר שלי לשעבר….
השיר ריגש אותי מאוד ,הקול כל כך נקי ונעים…
שיר מאד יפה.כיף גם בפעם השניה.והשלישית..נשמע איכותי.מעובד נכון.נעים באוזניים.תמונה מוצלחת.
שיר מעולה ,תקשיבו לי הוא הולך להיות ההמנון הבא של ישראל…
משמיעים אותו כל הזמן ברדיו אילת ,וכל פעם שאני שומע "כהשמש עולה … אלולה לולה לולי" אני מצטמרר מחדש…
השיר מאד יפה ומרגש. נשמע מסוגנן מאופק ומצמרר בכנותו. אני מאמינה לה כשהיא שרה.בהצלחה לך !!!!
אני חושב שעוד באודישן היה לכל הנוכחים די ברור שלא הפכנו לשלולית מבלי לראות היסטוריה מתרחשת בעצמותינו..כלומר הנוכחות של אותה בחורה ספק סתם אחת יפה, ספק יפיפיה הורסת ובעיקר בנשמתה נגועת כישרון כמעט לא אנושי, ששבתה בקולה המנצח והכל-כך לא תואם את החיצוניות שלה, את כולם בחדר.
היא בוטלת, האמינו לי.
חכו תיראו כשפרץ כריזמה משחרר קסם על הבמה, ותזכרו במילים אילו ממש.
קולה שונה בנוף התל-אביבי.שונה מהנוף שהיא מביאה לסובבים אותה.
זה היה מוקדם בבוקר וכמה דקות לפני שנכנסנו לשלבי "ההתרברבות" של כולם, כי ככה זה בבית-צבי כולם משווצים לכולם..היא ישבה בצד עם פוני של קליאופטרה (דבר שלימים הפך לכינוי הבלתי מעורער של אוריין) מחוייכת מפוייסת עם עצמה, מנסה להשתלב.
אני הייתי עסוק בלהרגיע את עצמי וכך גם היא. אותי. לא את עצמה.. 🙂
עם כל הצניעות היא רק חיכתה לרגע בו תוכל לשיר.
והיא ידעה לשיר.
היום אני בקאמרי.מקום שונה מאד מאיפה שהייתי אז בכיתה איתה. כולם דיברו על ריטה שתתגלה בהמשך.
אני ידעתי מזמן.
כיף להיות חלק מתהליך בהתהוות של משהו גדול מהחיים.
כמוך.
בהצלחה קליאו…
אוהב ומחכה כבר שכל העולם ישמע!
שיר מעולה ,הרגשה של פעם….
איזה שיר יפה. מוכשרת מאוד לדעתי. בהצלחה אוריין.
השיר מעולה שמעתי אותו ביום שישי במקלט(מתנ"ס) כצנלסון באשקלון
תודה אוריין על השיר המרגש