רחוק מהעין, רחוק מהלב, ומה שרואים משם, לא רואים מכאן. קורין אלאל שרה למישהו: "ועכשיו כשנסעת/ בוא תספר מה איתך/ מה פגשת בדרך/ מה גילתה נשמתך/ לא משנה הימלאיה לא משנה גיברלטר/ לא משנה המרחק אם אתה מאושר".
זה נשמע כשיר געגועים/ מכתב אימהי דאגני לתרמילאי הנמצא אי-שם. קורין שרה על הפערים בין התחושות. ברזוליק לא חשש להשתמש המילה "אושר" – למרות היותה ערטילאית, גם תיבל במינוחים מהתחום הדיגיטאלי כדי לבטא את משמעות המרחק – "אלף ג'יגה בינינו ולא עוברת שנייה". ביצוע מיוחד של השיר בערב "ליל בכורה" של אלונה דניאל בתיאטרון תמונע
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email