כמו משוגעים

טל שגב

מילים ולחן: טל שגב. עיבוד והפקה מוסיקלית: יעקב למאי
3/5

זה מסוג השירים שעליהם ייאמר: למה להרוס? למה להרוס מנגינה יפה על טקסט רעוע? שיר שעוסק באהבה טהורה עושה סטייה פתאומית לענייני אקטואליה של מלחמה, כאשר הניסיון לחבר – קלוש ורופף. טל שגב פותח את השיר ב"לפעמים כשנגמרות לי המילים/ אז אני מדמיין אותך כשאת צוחקת/ ומתמלא חיים", ובמילים פשוטות – הופעתה עושה לו טוב כשהוא במצוקות כאלו ואחרות. וכשאוהבים – לפעמים מרגישים כמו משוגעים. (זה כבר לא  מקורי, אחרי ה"כמו משוגעת"  של דנה)  עד כאן בסדר. ופתאום הבית הזה: "לא מבין איך מדינה שלמה סופגת ויש חייל רחוק/ אני יושב עם מדינה שלמה בלי שקט/ ומחכה לילד של המלחמות/ כולם רוצים לראות אותך חוזר הביתה/ בזרועות פתוחות". הלו, סליחה, אבל מה הקשר? רק בגלל הניסיון להתחבר בכוח לאקטואליה בכוח? זה נשמע כמו הדבקת  טלאי מאולצת של בית לשיר אהבה שכולו משפט אחד – "אנחנו כמו משוגעים כשאנחנו אוהבים". האנלוגיה של האהבה לגלעד שליט?  נו, באמת. למה להרוס? לא חבל על המנגינה היפה?

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. טל שגב, נאמן לדרכו – לייצר חומרים דלי קלוריות.
    עם שיר כזה- צריך לתפוס אותי ביום עליז במיוחד כדי שאקשיב למילים כמוך, יוסי. אלה אינם ימים עליזים במיוחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות