זה האוסף הכי ממצה ומענג ששמעתי מנלסון שיצא במלאת לו 70. 41 שירים שנאספו מ-9 לייבלים. זה מתחיל ב"חיי לילה" של 1961 ממשיך ל"קרייזי" , "אול אופ מי" ובהמשך "ג’ורג’יה במחשבתי" ועד לדואטים עם אמילו האריס, חוליו איגלזיאס ("לכל הנערות שפעם אהבתי") ווילון ג’נינגס, ליאון ראסל, ריי צ’ארלס ועד "סלואו דנסינג" עם u2 . טרובדור רך ונוגה. קול מחוספס שמשדר בלוז אישי. והאלבום הזה הוא הכי וילי נלסון שאפשר לקבל, על כל גווניו. נלסון לא ממש שמר אמונים לקאונטרי, אבל השפעותיו טבועות ברוב השירים. נלסון נשאר זמר טקססי רומנטיקן קצת מיושן, אבל כמה אנושי ואמיתי. אוסף נפלא.