הקופסה

הדודאים בני אמדורסקי ישראל גוריון

הד-ארצי, 5 דיסקים
4/5

השירים הנאיביים של הימים ההם. הוי, כמה נאיבים הם נשמעים היום. מתוך התמימות הראשונית נולדו שפה ולחנים אולטימטיביים. הדודאים ושיריהם הם בבואה של כארבעים שנות יצירה עברית.

משימה בלתי אפשרית לכתוב על 130 שירי הדודאים שכונסו בחמישה דיסקים. אבל הייתי אומר שזוהי אחת האסופות החשובות, גם האטרקטיביות שיצאו במוסיקה המקומית (ערכו: יורם רותם ובועז הראל)  ולו משום שהדודאים ייצגו כמעט כל מה שאפיין המוסיקה המקומית מסוף החמישים עד השבעים. הריכוז הוא משוט על פני  ה"זמר עברי", וזמר עברי מורכב גם משיר רוסי עלי צליל אקורדיון ("ילדתי מרוסיה"), גם ממנגינה אירית ("קנקן תירוש", הלווייתו של פיניגן"), משירי של ז'ק ברל ("הבורגנים"), לחנים דרום אמריקאים, יוהן סבסטיאן באך. לדינו, ספרדי פלמונקאי ("בנהר של סיביליה" עם פאקו איבנז). שירים מן האדמה המקומית של משה דור ויוסף הדר ("ערב של שושנים", "תפוח חינני") שירי ארץ ישראל עם הניחוח שנספג מאווירת המקום ותורגם לצלילים ("שדמתי",  "עץ הרימון" – ידידיה אדמון, "החליל" – דוד זהבי) שירי בוקרים כ"שיירת הרוכבים", "טוב ללכת בדרכים", "על גבעות שייך-אברק   (קאונטרי ישראלי), פולק אמריקני.

מיטב כותבי השירה (דן, אלמגור, יעקב שבתאי, נתן יונתן, אלכסנדר פן, אהוד מנור),  כמובן: הרבה נעמי שמר, דואטים ושיתופי פעולה ("תלבשי לבן" ו"שי" עם הפרברים). 

כמעט אין  זמר, זמרת, צמד או להקה שהצליחו להגיע לקשת כזו של שירים וסגנונות. הסיבה? הדודאים, בני אמדורסקי את ישראל גוריון היוו אטרקציה קולית שמשכה את מיטב היוצרים, פזמונאים, משוררים, המלחינים והמעבדים (מתי כספי – שדרג אותם ברבים  מלהיטיהם) עד יומו האחרון של הצמד ב-1994, כאשר בני נפטר ממחלת הסרטן. הטנור והבריטון חברו להם יחדיו בהרמוניה שיצרה צבע קולי אקסקלוסיבי, שאפשר להם למתוח את הרפרטואר לקשת מרהיבה, להיות אקלקטיים. לשיר בלדה, קצב אירי, רוקנ'רול, קאונטרי אמריקני, נעמי שמר, משה וילנסקי, יוחנן זראי, חנן יובל, קובי אשרת ולהישאר לחלוטין "הדודאים". לחצתי הרבה על השלט. יש ביצועים והקלטות שרק התיעוד אולי מחייב שילובם באוסף גדול כזה. ככלל, רוב השירים יצרפו את אוהבי שירת היחדיו  בקלות נסבלת או בלתי נסבלת לשיר יחד עם הדודאים, להתגעגע, להתענג על לחנים שליחם מעולם לא נס.

עם זאת: חמישה דיסקים סחטו את  כל הרפרטואר של הדודאים כולל הזניחים (דיסק 5 מלא בכאלה). טוב בשביל אספני זמר, פחות טוב בשביל מי שמחפש 15 שירי איכות, למעשה – את הלהיטים המובחרים שלהם. 

 

ניסיתי להרכיב את רשימת אהובי.

 

דיסק 1:  שיר הנוקדים, טיול לילי, שדמתי, היה הוא אפור, לילה טוב.

דיסק 2: על גבעות שייך-אברק, העיר באפור, ילדתי מרוסיה, רד הלילה, אור נם.

דיסק 3: בשדות בית לחם, הבורגנים, קנקן תירוש, בלדה על השיער הארוך והשיער הקצר, מארש הדייגים. רותי.

דיסק 4: הימים שעוד נכונו לנו, שי, תלבשי לבן, צל ומי באר ואל תוותרי  עם הפרברים.

 דיסק 5: אבינועם בחור כארז, בנער של סיביליה עם פאקו איבנז, קרב הראל, שותה כדי לשכוח שאני שיכור,  שיר שמח.

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן