לחזור אל הפשטות בארץ תלות, מעבר לירקון מתאהב בכל מה שנותר מנטע זר ומנוכר… ניסיתי לפענח את אמיר נגבי. נשמע שיר של מי שחזר לאדמתו הישנה. מתחיל שקט וטעון בסאונד סערת רוחות. טון רך, נוגה, ראשוני. נגבי מספר תחושות שנעות בין היום שעזב מקום להתאהבות מחודשת "בכל מה שנותר מנטע זר ומנוכר". מיוחד המעבר בין גוף שלישי ("הוא רואה ניצוץ של מקום") לגוף ראשון ("מעבר לירקון/ אני יושב ומתאהב") הטון הרך-שברירי מעביר באמינות את התחושה, העיבוד מטעין באווירת בדידות, אבל גם גם מעניק משהו רומנטי חם, צליל חצוצרה מוסיף רובד אווירה יפה. אמיר נגבי, למרות רכות הבעתו, קיים בתוך ובין השורות, מצליח לגרום להן לחלחל.
3 תגובות
איך פיספסתי אותך עד עכשיו? לא יודעת…
שמעתי רק חלק קטן מהשיר הכל-כך יפה שלך וזה הספיק לי כדי לבוא להופעה הבאה. נא לעדכן אותי בפייסבוק- תודה.
🙂 נטאלי לאור
מלך!!!!!!!!!!!!! מספר אחד, כותב, מלחין ואומן מדהים!!! לכו לראות את ההופעה , פשוט מצויין, רוח חדשה ואמיתית למוזיקה בארץ. יגיע רחוק האיש.
הייתי בהופעה שלו ונהניתי מאוד.
נוגע, מרגש, ויוצר תחושה של סרט רומנטי חמים ברוב השירים שלו. במהלך ההופעה הוא משוחח עם הקהל ומספר סיפורים (לא פחות מוצלחים מהשירים שלו), מה שיוצר אינטימיות משועשעת ושובת לב.