אני שומע חיבור מסולסל ומסתלסל בקול עדין ויפה ששר לה – "אם תרצי אתן לך יד/ גם אם תבקשי לא אשאר לעד/ כוכב זורח מיליוני שנים/ כוכב נופל בין העננים". ניסים צדוק (והנפלאות) מוכן ונלהב ליחסים זמניים. הוא מעמיד אותם מול הנצח. העכשיו – ברור. המחר כמו שאומרים לוט בערפל. אבל בינתיים "תני לי יד ובואי נאהב לעולם".
ניסים צדוק הוא שמו השני/אומנותי של טל הפטר פסנתרן ג'אז, שמציץ לתחום הזמר והפזמון בתקווה של יפגע. סולם מערב פוגש סולם מזרח (תרצו – להיפך) צלילי פסנתר מינוריים בפתיחה, מנגינה מתפתלת, טון שמטפס רגשית למקומות יפים. הרמוניה נאה. מוסיקה וטון שעשו לי תחושה של אביתר בנאי פוגש את עידן רייכל. ניסים צדוק עושה הנפלאות.