התקווה

דניאל זמיר

מילים, לחן, עיבוד והפקה מוסיקלית: דניאל זמר
3/5

בין אלתור לאלתור בסקסופון, דניאל זמיר אוהב לתת את קולו בשירה ובזמרה. שמעתיו לאחרונה בהופעה משותפת עם אביתר בנאי. בואו נגיד את זה ככה: חשבתי שאיכות שירתו-זימרתו קצת מביישת את רמת נגינתו בסקסופון. יש לזה מינוח – עילגות. עכשיו יכולים לבוא ולמר – זה הוא, זה חלק מהקונטקסט המוסיקלי שלו, גם חלק מהווייתו הנוכחית כבחור דתי – שהזמירות הן חלק ממנה. גם אם אני מקבל את הטיעון הזה זה, עדיין יש בעיה, והיא קיימת גם בשיר הזה שנולד מתוך פרויקט ליום העצמאות שבו התבקש האמן להציע מילים ולחן חדשים להימנון הלאומי.

השיר במקצב מעין פאנקי היפ הופ חסידי מנסה לעסוק במהויות האדם מול הזמן שנגמר, שאלות ה"אם" ו"עד מתי". שירתו של זמיר בשיר הזה "רודפת" אחרי הקצב בחלק הראשון של השיר, כך שאם אינך מחזיק מולך את הטקסט –  אין סיכוי שאוזניך יקלטו משהו מהמזומר. מצד שני – העיבוד מקנה לקטע אופי קומפוזיציוני – שילוב נעימת ההמנון הלאומי, מעברים ממהיר למידטמפו, קישוטים אתניים בנוסח מוסיקה הודית. זמיר הלך על מישמש וורלד מיוסיק שמטפס לאיזושהי הילולה אקסטזית שיש בה דמיון והמצאה, אבל הייתי בכל זאת נותן את דעתי (שהוא יתן את דעתו) על הביצוע הקולי.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. מה לא בסדר בביצוע הקולי? ביקורת אחת לפני זאת נתת ציון 4/5 לזמר הרבה פחות טוב עם שיר לאין ערוך פחות מעניין. אולי, יוסי, לפני שאתה מחלק ציונים, תעשה מעט סדר בטעם שלך ובנטיה החזקה שלך לשלוף מהר מדי.
    זהו אחד מהקטעים הבודדים ששמעתי בעידן השנטיי-דתי העובר עלינו שהוא מוסיקה רצינית. ואינני חובב ג'אז בכלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן