גריילסאמר שר על אהבתו לאהבה, לאהובה. הכתובת: אשתו היקרה והגעגועים אליה. יש לו מה לספר בעניינה.למשל: שהיא גורמת לו לנדודי שינה, שהוא רוקד לקצב דפיקות הלב שלה. "אני מכור לאהבה, ואת לובשת את שמלתה".

גריילסאמר עושה סלטות מילוליות כדי להבהיר את עוצמת אהבתו. "מדוכדך שלא עלית על הרכבת האחרונה של הגעגוע". המוסיקה במכלול  – מוסיקת עולם, יש משהו רגאיי שמתחבר עם קורטוב אירי (צליל כינור) השיר מתחיל עגמומי ונוגה. הבחור מתעורר והיא לא נמצאת. מה עושים במצב הזה? מטאטאים מתחת לשטיח האדום שלה. (נו בטח, אדום זה אהבה) גריילסאמר מפעיל טון מקונן. בחלק השני מגבירים קצב, וסגנון הרגאיי מקבל דגשים ברורים יותר, אבל גם סולו כינור האירי (שגריילסאמר עצמו מנגן) מוסיף משהו לגוון העממי של השיר. חייכתי. נחמד ומיוחד.