מה מגלה חממה? שהאהבה אינה קלה? שהעולם הוא שחור ולבן (נקרע בין אפלה ואורה) שהטוב מהול ברע. חממה את חמי ניסו אמיתות חבוטות על הנושא ואפילו התפלספות ריליגיוזית משהו על "מלאכים עם חוטים של זהב שמאחים את הקרעים בעולם הזה מבלי שנשגיח", הוסיפו קורט שייקספירי "להיות או לא להיות" כדי להגיע למטפורה השחוקה על "עגלת חיינו" השוקעת ולשאלה "מתי יובס הרע". לא יד ולא רגל מצאתי בשיר הזה שנופל בין שירה לפרוזה, לא קוהרנטי וגם לועס את הלעוס. המוסיקה יפה, אם כי נוגה ורגשנית יתר על המידה, כאילו מדובר באופרת חייהם. תחושה של היסחפות יתר, מלודרמטי בלי שיהיה בסיס דרמטי מצדיק.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email