המילים על עטיפת הסינגל שממוסגרות בלב אדום, מייצרות תשפוכת מביכה על גרסת אהבה מופרכת. תחילתה טבעת אירוסין, המשכה על השטיח בסלון ומגיעה עד תשוקתו של האוהב – שבחירת ליבו ("נסיכה … פרגייה") תאהב אתו בכל מצב, שתעשה לו מסאז' ושתסבן לו את הגב, תיגע במקומות שאף אחת לא נגעה… וזה מגיע עד האוהבים שמתמזמזים במכונית של אבא שלה, גונבים לחמניות מהמכולת ב-4 לפנות בוקר, והנה עכשיו, מבקש סוויסה "חזרי אלי ליבי נשבר מאיך שגמרנו"… לא חבל על השיפוץ שהם עשו, ואם לא די בכך, אז "חבר סיני טוב אמר לי פעם: "גבר את השיער אתה יכול לסרק לאחור, אבל את הזמן לא!!" הופה. מה היינו עושים בלי חברים סינים טובים. מה שבטוח – גם אוויל וכסיל סיני לא היה מגיע לגיבוב הזה בענייני אהבה. וכל זאת למה? כי סוויסה חיפש מילים למנגינת סולאו סיקסטיז מחוברת לראפ. אז אם המנגינה מצליחה לשחזר את הפורמט ולחבר בין הסגנונות בתפרים טובים, לגבי הטקסט – אינך יודע אם לבכות או לצחוק. או שניהם ביחד.