מה עם אהבה?

עידן יניב

מילים, לחן, עיבוד והפקה מוזיקלית: Henree
3/5

Henree שרבט אמת חיים משומשת ונדושה שגם הסבתות כבר לא חוזרות עליה: אהבה לא קונים בכסף. עידן יניב הלך על זה. שר במצברוח מרומם איך זה שהיא בחרה בעשיר שמצ'פר אותה במסעדה יקרה וטיול שופינג ברומא וטיסות לשווייץ (נו, בטח, לעשירים יש מה לעשות בשוויץ) ולא בו שמעניק לה נטו אהבה, מהסוג שלא מוצאים בחלונות הראווה, ובקיצור מי שכאן זהב – זה הוא הדלפון. לה זה כמובן לא מספיק.

הטקסטים האלה שמוכרים לזמרים הם סחורה חבוטה עוברת לסוחר, ויניב רכש אותה בקלות יתרה, העיקר שיהיה להיט. Henree מפיק מדופלם, אבל מוטב היה שלא היה נותן ידו בכתיבת טקסטים גובה דשא מכוסח. מוסיקה: שבלונת דאנס קולחת עם מוטיבים עממיים של מוסיקה ערבית, שטנץ כפיים אופטימי לרחבות, וטוב שיש קול כמו של עידן יניב למכור את הבינוניות הזו לאולם השמחות ולסלולר. זה יתפוס? – איך לא.  

מה עם אהבה?

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

9 תגובות

  1. נקעה נפשנו מהטקסטים הרדודים ומהתחרות בין האומנים מי יזכה ביותר השמעות .
    הגיעה העת שהאומנים יהיו אמיצים דיים לבחור שירים טובים ואיכותיים, ולא לפסול אותם במילים " זה גבוה מדי" !!!, ושיתחילו להפנים שיש עוד יוצרים נפלאים, חוץ מיוסי גיספן.
    כנראה ש: 1) הישראלים לא רוצים חומר תרבותי וגבוה. זה הפך למילה גסה. כולם רוצים מילים פשוטות (כשירו של שלמה גרוניך) ומוזיקה לעינטוזים.
    2) כמה עצוב שאת פני עולם השירה והמוזיקה קובעים כמה זבי חוטם היושבים על כס המלכות בתחנות הרדיו.
    3) אם את הרדידות הזו אנחנו צורכים, כנראה שלא מגיע לנו יותר מזה.

  2. גם ברוק אין איכות
    יש ויש
    בכל ז'אנר יש פסולת
    שכל אחד ישמע מה שבא לו

  3. יוסי היקר, אני עוקבת אחר ביקורותיך וחייבת לציין נקודה אחת חשובה. כפי הידוע גם לך בוודאי, מרבית האומנים/מפיקים אינם מוכנים לשים ידם על טקסטים "גבוהים", ויש כאלה בשוק. טקסטים מסוג זה נשארים מיותמים מפני שהם "לא מוכרים". לעניות דעתי ישנם קהלים שכן רעבים לטקסטים איכותיים יותר, אולם הם לא יקבלו אותם עד ש"מספקי הסחורה" יחדלו לפחד ויתחילו להעז, יתנו יותר קרדיט לאינטליגנציה של הקהל ויבינו שגם אם הרגילו אותו עד כה לרמה מסוימת אפשר להרגיל אותו גם לרמה גבוהה יותר. חוץ מזה, תמיד אפשר לשלב ולגוון ולאפשר לקהל שלך לבחור, ולהנות מכל העולמות.

  4. הבעיה היא שחיי המדף היום הם יום וחצי והאומנים יודעים את זה , תוציא שיר ,יום אחרי רמיקס ושעה אחרי רינגטון.
    האומנים הם זומבים שנשלטים על ידי מפיקים רעבים. זוהר ארגוב גם שר מזרחית ולא היה שטחי…
    תחשבו איזה שיר מכול הבררה שיש כאן באתר ישאר עד 2010.

  5. אני חייב להגיב על אחד המשפטים הנפוצים – "לא צריך להיות כבד- מותר לעשות כייף". עם כל הכבוד- כייף פירושו חנטריש? איכות זה כבד? מה נכנס בכם אנשים- אין לכם ביקורת מינימלית על מה שאתם צורכים? הזמרים המזרחיים עושים קופה על חשבון האינטלגנציה שלכם. במקום ללגלג על ביקורת מהסוג שלי, תדרשו מהם להצדיק את ה-BMV שלהם, ותזרקו את החרבלבן הזה לכל הרוחות.

  6. לפעמים אני תוהה מה מקשר בין כל מיני סלוגנים שחוקים כמו "המח היהודי", "עם הספר", "עם ישראל-עם סגולה" לבין התרבות הישראלית של היום. התשובה היא שאותם סמלים לא מתאימים לרוב העם הזה. הרי בתורה עצמה מופיע סיפור עגל הזהב המפורסם. התרבות הישראלית הרווחת היום, בהחלט מזכירה את הסיפור הזה. אמרת, יוסי, טקסט בגובה דשא מכוסח? לדשא מכוסח יש לפחות ריח טוב. כל השיר הזה ( כמו כמעט כל מה שיוצא מהצד ההוא של המפה ) יותר מצחין מזבל התרנגולות שאני שופך על הדשא שלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות