"נחבאת אל הכלים' יכול להיחשב לאנדרסטייטמנט של המאה, כשמדברים על על הפסנתרנית, המלחינה והמעבדת אלונה טוראל.

טוראל פעילה במוסיקה המקומית מאז שנות ה-60, הייתה שותפה לשינוים והתמורות שהתחוללו במוסיקה המקומית במהלך שנות ה- 70 וה- 80. ועד יותר מארבעים שנה היא עושה את זה, לרוב מאחורי הקלעים, כמעט ללא פרסום אישי, זוכה להערכה ולהכרה של מוסיקאים רבים אחרים.

אלונה טוראל ניגנה בפסנתר מגיל צעיר, כתבה והלחינה שירים ולמדה מוסיקה קלאסית. היא נמשכה לג'אז בהשפעת ידידה, הפסנתרן זיגי סקרבניק. כשהייתה בתיכון התפרסמו לחניה הראשונים. ב"פסטיבל הזמר" ב- 1961 נחמה-הלנה הנדל את שירה (מילים ולחן"כאשר אני ואת"). עד סוף העשור הספיקה להיות מדריכה מוסיקלית בלהקות צבאיות, ללמוד מוסיקה קלאסית וג'אז בניו יורק ולהלחין להיטים כ"בשום מקום", "שלושה חיילים", "אחד חולמני", "הוא לא כל כך חכם", "גשם בוא", "קום לך אל נינווה" ועוד רבים.

ב- 1969 חזרה לישראל, עברה מפסנתר לאורגן והחלה להלחין בסגנון שונה וחדשני לתקופה, לעתים עם השפעות רוק וג'אז ולעתים בשירים שהפכו קלאסיקות ישראליות, ממחזמר הרוק "קרחת" ושירים כמו "עכשיו" ששרה תיקי דיין ועד "בשביל אל הבריכות" ו"אדבר איתך" ששרה חוה אלברשטיין. כנגנית ומעבדת היתה טוראל מהמוסיקאים הבולטים ביצירת הצליל החדש במוסיקה הישראלית, כשניגנה עם להקת הג'אז רוק "זיעה קרה" ואחר כך עם "הפלטינה" ובמקביל עם כל יוצרי הרוק הישראלי של התקופה, ביניהם אריק איינשטיין, "תמוז", דורי בן זאב, שמוליק קראוס, שלום חנוך, אסתר ואפרים שמיר ורבים אחרים, כולל גיחות עם המפיק לואי להב לניו יורק.
בשנות ה- 80 והלאה המשיכה טוראל לנגן ג'אז וליצור מוסיקה משלה, אך בעיקר כמעבדת ונגנית ברבות מההפקות הבולטות ברוק הישראלי, ביניהן עם אריק איינשטיין, שלום חנוך, אסתר שמיר, מני בגר, שרי, יצחק קלפטר, נורית גלרון, מאיר אריאל, מזי כהן, קורין אלאל, יובל בנאי, אפרת גוש ועוד רבים.

דוגמיות סאונד – "בשביל אל הבריכות".  מילים: יורם טהרלב. "אדבר איתך". מילים: רחל שפירא.