תיקים בידיים, זוגות של עיניים, קנה לה ספר תפילות והוא צועק: "אמריקה בתוך תל-אביב זה לא מתאים לי" ו"מתי האביב יחזור אלי/ ואת תחזרי להיות שלי".
הייתי מבקש מטל שגב לספר את הסיפור האמיתי מאחורי סיפור הגעגועים למי שאינה לצידו, אבל לפעמים גם ברמזים וטלאי מידע בלתי מפוענחים יש משהו מיוחד. ויש שורות שכתובות יפה בשיר הזה. אמריקה בתוך תל-אביב לא מתאימה לו – זו שורה אחלה. אבל לא התחברה לי להמשך.
מישהי בשפה האנגלית נכנסת לשיר כבמעין סימפול. גם כאן נדרשים הסברים (לא מצאתי את שמה על עטיפת הדיסק) אבל הצלילים הקצביים הסוחפים הם שקובעים כאן את הטון. פופ מתודלק ברוק מעיף את טל שגב לרחבות. אין פה עומק. יש קצב + גימיק של קול ראוותני באנגלית מתוגבר בתזמור שעושה מזה להיט. טל שגב חיפש מתכון קצת אחרת ללהיט פופ תוסס סטייל סוונטיז. באנגלית מלאה זה היה נשמע עוד יותר טוב. בעברית השורות בשיר מנסות להתחבר ולא ממש מצליחות.