דפיקות לב

עומר קליין

5/5

האלבום נפתח בצלילי הקשה. טעם אפרו. זה הקצב שממנו הכל התחיל. תדמיינו ריקוד שבטי אפריקני. גם הג'אז. והפסנתרן הוא גם איש קצב וכלי הקשה. "קולות מלחמה", קטע 2. זה כבר פסנתרן הג'אז. יש כאן קצב. אבל גם מלודיה והרמוניה.

כתבתי על הנגינה של עומר קליין בעבר. סוג של התאהבות. גם בן דור הג'אז הישראלי המובחר שמשחק אותה בניו-יורק.  כתבתי שאני מתענג על המון דברים בנגינה שלו. הזרימה הזו, שכמו גורמת לך לרוץ איתו. האלתור המלודי שאינו מבזבז זמן על גחמות של אימפרוביזציה. כאלו עומר אומר – הכל נמצא בקטע. זה דבר שלם – המנגינה, האלתור. הקצב. זו הסיבה שהקטעים אינם ארוכים. בין 2 ל-5.5 דקות. מנגן רהוט, פיסוק נפלא, המצאות. מצד אחד קצבי, נקישתי. אלמנטים מזרחיים ב – Yemen, שמעניקים לו את הגוון הישראלי. מצד אחר הרכות, העידון הקלאסי ב – Ships Of Fool. מלודיות מפתיעה שיש בה המון חום ואנושיות.

הא, יגידו מיינסטרים ג'אז. אז יגידו. אני מתמכר לזה. ואז חוזרים לזרימה המלו-קלילה רבת חדוות החיים של "ניגון" (Niggun), וזה קליין של אלתור מהיר, מקצב מסעיר משלהב ומקפיץ, שעושה לך חשק לצאת במחולות. וגם זה כל כך מזוהה עם משהו מכאן. דפיקות לב ישראליות. "עלמה" (Alma) מאזן. מהורהר. מינורי-עגמומי. והנה הבלדה הזו לפתע "נפתחת" כמו פרח באביב. נמצאה קרן אור יפה בענני הקדרות. ועדיין זה נשאר שם במלנכולי. "5/8 Mantra" מחזיר לקצביות הפסנתרנית המלו-קצבית באוריינטציה הים-תיכונית. "שלוות נפש" – שוב מינורי, לירי, נוגה ומהורהר. קליין מקפיד לשמור על האיזונים האלה לאורך הדיסק. נגינה רב-אפיקית, טאץ' קלאסי, קצביות גאזית מודרנית, נגיעות אוריינטליות. ובעיקר זה העושר הצליל שמכניס לאווירה חמה, למגע מזמין ומלטף.עומר קליין וידאו – הופעה בזאפה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן