דורון מדלי מפעיל את מיתרי הרגש כדי לנסות איזושהי פסיכולוגיה נדושה אם כי נכונה שאומרת – עד שאתה לא נכשל, אתה לא לומד איך לצאת ממצבים קשים. הטקסט מתחיל טוב: "אם לא תלך לאיבוד/לא תמצא מבוכים / כדי לצאת מהם" נשמע סביר, גם "אם לא תלך לאיבוד/ לא תמצא מדרגות לעלות איתן למעלה" עובר את מבחן האמינות, אבל בהמשך מדלי לוקח אחריות על מושגים גדולים מהחיים, בטח מחייו, כמו "כל אדם שבונה גן עדן/ שואב כוחות מהגיהנום האישי הפרטי", וכאן כבר נכנס לתחום הקשקשנות. הפקה אקוסטית משדרגת, קצביות טובה מאוד, מנגינה שמצליחה לשאת את מטעני הרגש וביצוע רגשני/ מלודרמטי יתר על המידה. ככה ששיפוץ קל של הטקסט, איפוק מסוים של הטון, היה משפר את מצבו של מדלי.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
תגובה אחת
מפתיע לא ידעתי כשהוא זמר טוב
בעייני טוב מאוד