פרחים שנשמטים, לב בוער, גלים מתנפצים, דמות שמשתקפת על פני הים. וכך שר דטאוקר: "להביט איתך בשמיים/ להרגיש איך זה חודר להביט בעיניים/ להרגיש איך הלב בוער". הקול של דטאוקר יפהפה, אבל גם אם הייתי מעביר קורס בכתיבת קיטש להמונים, הדוגמה הזו הייתה בין הגרועות. יש שירי רגש ויש שירי רגש. זה שיר רגש רע. שאחזור עוד פעם על מנטרה משעממת? שלא כל זמר צריך לקחת לעצמו את תפקיד היוצר. למעשה – שלא ייקח. מי צריך עוד עידן יניב? מי צריך עוד יורופופ קצבי מתוק שמנסה להיות משהו כאילו דרמטי-עצוב. ועוד פעם אומר לדטאוקר: אני שומע גוונים יפים מאוד בקול שלך. האם זה מספיק? יש מי שזה יספיק לו. ואל תחשדו בכותב שורות אלו.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
תגובה אחת
לדעתי השיר מאוד יפה, מלא ברגש קול מדהים חבל שלא מפרגנים לו יותר בתחנות הרדיו ובערוץ 24 יש לו סיגנון מאוד מיוחד שאין עוד כמותו בארץ. הוא בחור מאוד מוכשר