בנק האהבה

רינת בר

מילים: יוסי גיספן. לחן: יווני עיבוד והפקה מוסיקלית: תמיר צור.
2/5

איפה אנחנו? במפעל ליצור שירי שמחות. כאן אין פיטורים. המפעל משגשג. רוכש חומרי גלם מיוון (מה זה "לחן יווני?" הוא נולד בלי אבא ואמא?) משתמש בחרזני קונפקציה, משרבטים ליצור המוני. רינת בר המתוארת כילדת פלא לשעבר (גיל 8) מבזבזת את הפלא של הקריירה שלה בין השאר על טקסט שמנסה לעשות אנלוגיה אקטואלית בין חיים וכסף. "החיים זה לא בורסה" (למה מה? אין עליות וירידות אצל הבנאדם?). אם תשקיע באהבה – תזכה במניה הכי מוצלחת (כזו שתמיד עולה ועולה. מה אין ירידות בחיים?!) ולעומת כל מי שצועק הצילו על המצב – "אין בלב מיתון אף פעם" ול"התעורר בבוקר עם חיוך שוווה כל כסף". תאמין לי גיספן, מי שאכל אותה בגלל המיתון, לא מתעורר עם חיוך.
ליבי אינו לרינת בר. אם היא בחרה בשיר החתונות הזה – סימן שהוא מגיע לה. אחרי שאני שומע שיר כזה, נדמה לי שהמוסיקה הים-תיכונית אצלנו – במיתון עמוק, ומי שיוציא אותה מזה אינה רינת בר. מה שבטוח: כל זמן שיש קונים – המפעל לא ייסגר.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

6 תגובות

  1. ל-4

    מריח מריח רגש נחיתות עמוק. ואם לא – תזדהי בשמך. חוץ מזה – אני בעד פנסיה יצירתית. ראי: אריק איינשטיין.

  2. חרסונסקי היקר עובדה ועם קבלות לא מתעסקים נקודה שכל הזמר הבנינוני ומטה עובד ומרויח כסף ואתה מרוב שיעמום וקנאות יושב בכל מיני פרזנטציות מבזבז זמן ודלק על לאכול את הלב .
    אני במקרה אחת הזמרות הים תיכוניות הישראליות שכתבת עליהןןןןןןן עובדה ששרית חדד היא מספר אחד , דוד אהרן עובד רצח , משה פרץ הענק , אייל גולן התותח , ניסן סימן טוב פצצהההההה, רינת בר מתוקה וזמרת מקסימה .

    מה אתה רוצה לכולנו יאללה תעוף לפנסיה כבר .

  3. זה שיר מדהים שמתאים לתקופה שהמצב הכלכלי קשה

    לפעמים שוכחים מזה לתת אהבה כל הזמן המרדף אחרי

    הכיף זה שיר מדהים יהיה שלגר

  4. לפעמים נראה לי שאתה סתם זורק הערות לא במקום -"סימן שהוא מגיע לה "…מיתון עמוק"..ועוד המון מילים צהובות לפני.
    אתה יכול לבקר בצורה מקצועית אבל בגישה כזאת הסביבה שלנו מתכערת.
    ואני לא מדבר ספציפית על רינת בר .
    ושקול מילים והמון הצלחה.

  5. כמה דברים –
    העיבודים במוזיקה מזרחית (רובה, אך לא כולה) מאוד מוקפדים יש לומר. אבל אכן ישנו את הקטע הנוראי של "לחן: יווני עממי" (במילים אחרות – "גנבנו לחן של מישהו מיוון, לא רשמנו את השם שלו כי השם מסובך מידי, ולא אמרנו לנו שבכלל לקחנו את הלחן שלו, כי מה לנו וליוון..?")
    מילולית – אני בטוח שיוסי גיספן צוחק כל הדרך אל הבנק כאשר משלמים לו על טקסטים כאלה (עובדה, הוא מבין בכסף!) ולך, יוסי, נותר רק לבקר את זה… אל תתעקש. פשוט קבל את זה כעובדה גמורה – המוזיקה המזרחית לא תגיע לאיזשהו PEAK מבחינה מילולית.
    כמו שיש טקסטים שעובדים רק בR&B וטקסטים שעובדים רק בפופ, צריך להבין שיש טקסטים שיעבדו רק במזרחית וזה מה שהקהל ששומע מזרחית רוצה לשמוע מהזמרים שלו.
    את המילים הבאמת כבדות, "נשמור לבלדות".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן