"על הגג של שרלוט מקבלים כל מי שבא עם המון רגשות"

מיהי שרלוט, אמא של מי היא? ואיך זה שכל כך הרבה חוגגים ורוקדים אצלה במסיבות על הגג שלה, בעוד הדובר נשאר מהצד, מרגיש "סרט אימים", כל כך רחוק, כואב? חיפשתי תשובות בשיר. מצאתי – "היא עזבה אותו ככה, איך עוד יש לה חיים?" (נקודת מבטו המיוחסת לכלל) "איך בכולם היא נוגעת/ בלב,/ ולי זה כואב". מה כואב? מה הסיוט שעושה לו שרלוט הזו, ומדוע הוא נעזב ע"י הבת? נשמע כמו הלשעבר שלו, והוא לא מצליח להסתגל למציאות החדשה, בעוד שהיא – נוגעת בלב של כולם.

לאבי עברי יש לבטח תשובות יותר ברורות על זהותה של הבת של שרלוט,  ולמה היא כה מכאיבה לו. המאזין יישאר מסוקרן. אגב, ממש לא בוכים בשיר הזה. ההיפך הגמור: מראשיתו ועד סופו אפשר להמשיך במסיבה חפלאית קצבית קליטה ומדליקה, בכפיים ועד קצות הרגליים, שגם עמיר בניון חתום עליה. מה שמתחיל בצליל כזה מואזיני – ממשיך ב"נה נה נה נה נה" ובמקצב ים-תיכוני שמדהיר וסוחף לרחבת הריקודים על הגג של שרלוט. אין לי בעיה שהסיפור נשאר טיפה מעורפל. שמחה גדולה ומלהיבה יש כאן. מה עם הכאב? הכאב נמצא במילה. כמו שאבי עברי שר את זה – יש כאן המון כוונה שבלב.  ומי אמר ששמחה לא יכולה להיות מהולה בכאב? ואמנם, החאפלה, שהיא בבואה של הכלל – תמשיך לזרום מבלי שתבחין ביחיד הכואב.