שיר על אהבה. אהבה קצרה. אהבה שיש בה גשם וקור. במהלכו מנסה המחבר להכניס מוסר השכל: "לפעמים אנחנו/ מתכסים במחשבות/ ובין כל ההגנות שוכחים לאהוב". ישי גזית, מוסיקאי ומפיק ישראלי הפועל מניו-יורק, כתב טקסט לא קוהרנטי. המשפט הזה נשמע מתחום ההטפה של מדריך פופוליסטי לענייני אהבה. השיר במקצב מיד-טמפו מציג זמרת טובה ששמעתי ושיבחתי ב"חצאי צבעים חצאי קולות".
סיוון טלמור מנסה ומצליחה להעניק לטקסט הבינוני מימד דרמטי מסוים. הלחן קליט ויפה, ההפקה עמוסה מדי. אבל בסך הכל – הבסיס הטקסטואלי הרעוע לא מסייע לשיר להתעלות. שמעתי באותה הזדמנות, רצועה שנייה, את השיר הקודם של השעות "שקט", שאליו התייחסתי בעבר. והנה, ממש ירידה ברמה. חבל.
