זה הזמר שהיה הסולן  של סאונדגרדן ואודיוסלייב וממייסדי סצינת הגראנג' בארה"ב? שואלים קוטליו. בחירתו בנפיל ההיפ הופ טימבאלאנד להפיק את הדיסק, מספרים, הכתה בתדהמה את קהיליית הרוק. קול הנשמה בחר בתיבולים של פופ ורוק עם נגיעות היפ הופ. מבקריו החמורים תיארו את האלבום כתאונה. מבחינתי – כנטול ציפיות מכל סוג שהוא, הדיסק נשמע לי יותר Soul בנוסחים מסורתיים.  אחרי כמה האזנות – זה אינו כריס קורנל למי שמכיר את הקטלוג שלו, אבל בסוגו, או בז'אנרו – איטס נוט סו בד. אפילו גוד. Part Of Me ו-Time התחברו לדאנס  מרקיד ולא שבלוני.

התגובה של שוחרי הרוק לרוקר שעשה הסבה לריתם נ' בלוז מסחרי – נטולת פרופורציות. קורנל אינו עבריין מוסיקה, והדיסק הזה הוא אינו נפילה. מעולם לא התנגדתי לפופ טוב, ומה איכפת לי שקוראים לו כריס קורנל והוא איש סאונדגרדן לשעבר והוא עשה סוויץ' ז'אנרי. אני שם בצד כל דעה מוקדמת באיך צריכים להקשיב לכריס קורנל. חשוב שהאלבום כתוב טוב, שההפקה שלו – ליגת על. על זה אפשר להתווכח. או שלא.

כזכור, ביטל כריס קורנל  את הופעתיו באירופה ואת ההופעתו בארץ, שתוכננה ל-17 ביוני 2008. הסיבה לביטול הייתה – אי סיום עבודתו על אלבומו החדש. כריס קורנל הבטיח לחזור בסתיו לסיבוב המובטח. נו? פרומיסס פרומיסס.