ביום הכי בהיר

קובי אפללו

ההופעה
5/5

נגנים: יחיאל חסון – גיטרה, יניב פופיק – בס, עדין כרמלי – כלי הקשה, עידן שרון – קלידים, ניקי – כינור. מפיק מוסיקלי: עמוס בן דוד.

שירים: רוקד לפעימות ליבך, בא מן השתיקה, ביום הכי בהיר, מרחוק, יש בי אור, אהבה משוגעת, טורונה, עדיין כאן (דואט עם ליטל גבאי), סיכוי להתקרב, ים הרחמים, שכל העולם יידע (דואט עם סגיב כהן), נשקיני, וביית לי לאישה, שיר געגועים, מה שללב בחר. הדרן: שיר למעלות, ביום הכי בהיר.

הוא פונה אל חייל פצוע בקהל. יש כאן סיפור. הזמין אותו במיוחד במיוחד לערב הבכורה, אחרי שהבטיח לו כשביקרו בבית החולים, שהם ייפגשו ממש במופע הזה. והנה הוא כאן. הוא מזמין בחור להציע נישואין לחברתו לפני "והיית לי לאישה". אצל זמרים אחרים אולי הייתי זז באי נוחות בכסאי. אצל קובי אפללו זה נראה טבעי. אישיותו החמה פורצת לא רק מהשירים.
קובי אפללו
נשמע עדיין כלא מאמין שזה קורה לו. כבר אלבום שני – ביום הכי בהיר. אבל נדמה לי שהחיוך שלו כבר יותר רגוע. ביטחון. הומור. אנושיות. חום. על הבמה גיטריסט הפלמנקו המצוין יחיאל חסון, שבא במקום גיא בוקאטי. יש הבדלים בין שני הגיטריסטים, אבל שניהם טובים מאוד לאפללו. בוקאטי עשה שירות מצוין לאפללו. יחיאל חסון – לא פחות. הצלילים האלה נשמעים מחוברים לאפללו בקונטקסט הסגנוני שלו ובהפקה המוסיקלית של עמוס בן דוד.
הגיעו כמעט כל השירים מהחדש, כשביניהם משובצים להיטים מאלבום הבכורה ("בא מן השתיקה", "ים הרחמים", "שיר געגועים") פלוס דואטים טובים מאוד עם ליטל גבאי וסגיב כהן הנפלא שריגש גם בשיר סולו – "ישקף" באקצנט תימני.

 ההופעה הזו היא המשך של קודמתה, ממש כפי שהדיסק השני שלו הוא המשך של דיסק הבכורה. אפללו לא הפך זמר מחאה, אין לו בשורות חדשות לאומה, הוא גם לא שילב גיטריסט רוק בין הנגנים, וטוב שכך. זה הוא. אלה החומרים שזורמים ממנו בפשטות כובשת.
הצעתי בביקורת על הדיסק, כי יש מצב שהוא ינסה חומרים אחרים, אפילו לקחת סיכון מסוים, אם כי לא מהפך, כי קובי אפללו מכוונן בקולו הנדיר המתנגן, בסלסולו היפהפה, באישיותו לחומרים האלה. כמו שיחיאל חסון, הגיטריסט שפרט לצידו, אינו יכול לקום מחר בבוקר "גיבור גיטרה" המחובר למגבר, כך גם אפללו – יישאר בקווי המתאר הטבעיים שלו. לא רוק סטאר, גם לא זמר "ים-תיכוני" שבא להרים קהל לריקודי חאפלה. כי אפללו הוא בדיוק מה שהוא, לא מנסה להיות כמו, לא להחניף בכוח, יחיד במינו, קול-מצלול שאין שני לו, שווה לליבו. איך שהוא שר בהדרן "שיר למעלות" באקפלה – זה מה שהלב בחר. לא משהו אחר.
ככה שגם אם ההופעה אינה מגלה על קובי אפללו משהו שלא ידענו עליו, הבשורה היא: אפללו הגיע לבשלות כזמר מסוגנן, שצמח מהקרקע שלו, העממית-ישראלית, והתפתח לאישיות קורנת חום ואנושיות.

קובי אפללו דואטים עם ליטל גבאי וסגיב כהן

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן