אפרוקליפטוס, האלבום ההופעה

התקווה 6

בארבי ת"א
4/5

עמרי גליקמן – שירה, שלי גליקמן – קלידים, שירה, רון ליניאל – תופים, מיכאל גיא – בס, גלי שדה – שירה, קולות, הפקה מוסיקלית: מייקל גולדוואסר. עיבודים: התקווה 6 ואסף איילון.

עמרי גליקמן מביע את אמונו ב-Jah שלוNow I Only Trust My Jah Jah, מילים ומוסיקה שלו. אתם איתו במאבקו הצודק? במצב הנוכחי אולי כדאי לנסות אלהים אחר? נכון שכולם בטוחים ש"אתה בחרתנו", אבל יש במקומותינו חבר'ה שאומרים: עם כל הכבוד, יש גם Jah. האם האלהים של הראסטאפרים נראה להם יותר? אל דאגה, עמרי גליקמן בא ממקומות חיוביים. הוא זקוק לאיזו עזרה קטנטונת מ-Jah. לא משהו גדול. הוא מאמין, לפי השיר הזה (Jah Jah), שמושר באנגלית, שאלהים לצידנו.
גליקמן גם מאמין שלא אבדה התקווה: נכון שהעולם היום נראה נורא, אבל גליקמן יצא למעננו לביקור ב-2602, והגיע משם עם בשורות מרנינות במקצב רגאיי תוסס – לא יהיו עוד אויבים, ילדים לומדים שלום, הדת בעולם היא דת אחת, כולם דוברים אותה שפה, גיל הנעורים נמשך עד גיל זקנה, כל ירח דבש נערך בירח. צריכים רק להמתין שש מאות שנה עד שנגיע אל הגשר.
ואני שואל את עמרי גליקמן? זוהי תקווה? שש מאות שנה? השתגעת? בני תמותה אנחנו. מלא אותנו בתקווה לשלושים-ארבעים שנה, מקסימום. שש מאות?! ואגב, מה ממלא אותך בביטחון שבעוד שש מאות שנה תבוא הגאולה. יוולד אדם מזן אחר?
עזבו טקסטים. הייתם צריכים להגיע לבארבי כדי להבין שהקהל אוכל כל טקסט שגליקמן מאכיל אותו. תן להם סימן, תדליק אותם. שיטת העדר דופקת כפי שלא דפקה בשום מופע רגאיי בכלל וישראלי בפרט. גליקמן רוצה לראות אותם קופצים הכי גבוה באחד השירים, ואני רוצה לומר לכם – שהמורים לחינוך גופני של החבר'ה האלה לא ראו אותם קופצים ככה בשיעורי ההתעמלות.
יש לו את זה לעמרי גליקמן. בדיאלקט, במקצב, במנגינות, בטמפרמנט. יש לו את זה. מי ששואל מה לבחור עברי לרגאיי-רוטס ג'אמייקני, צריך להגיע למופע של התקווה 6 כדי להבין שהבנאדם נושם את מה שהוא עושה, וגם אם לא תאמינו שה-Jah זה האלהים שלו, ליבו נמצא שם, באיים הקאריביים. יומרה? – לא קטנה. היא נובעת מפיצול האישיות. גליקמן הולך על כל החבילה. האפרוקליפטוס הזה. לא רק רגאיי בעברית אלא גם באנגלית עם ניסיון להיות הדבר עצמו בדיאלקט ובתחביר של הטקסט הרגאיי,  כמו בשיר Shelly Belly, סיפור טיפוסי לשירי המחאה הג'מייקנים. ויש עוד שיר בניב הזה – Put Down The Guns , שהוא מדאט (מלשון דואט) עם אנתוני ב. המוגדר ,מזמרי הרגאיי המובילים והמוערכים בעולם". Light up בדיסק החדש, הוא לטעמי, אחד ההישגים של גליקמן והתקווה 6, אם מדברים על הדבר האמיתי.
גליקמן נורא רוצה להיות רגאיי רוטס, רגאיי יש לו, אבל הרוטס שלו אינם בדיוק מקינגסטון, רגאיי הוא עניין מולד, והוא הרי התחייב גם לעברית כולל גרסה מלהיבה ל"אני אשיר לך שיר". התקווה 6 היא להקה ישראלית שהניו-רוטס שלה אמנם נטועים באדמה אחרת, אבל הקצב כל-כך דומיננטי, שהוא נושא את התקווה 6 על כנפיו, גם כשהם מערבבים פטאווה – אנגלית ג'מייקנית, השפה המדוברת בג'מייקה, גם כשהוא שואל את אלהים שאלות ב"אם אפגוש את אלהים". ברגאיי קליל, בחיוך חמדמד.
"שויה שוי'ה" שפותח הדיסק החדש, הוא רגאיי שהולך עם יללות הילולה. שיר מרקיד, שאומר משהו כמו לא הכל נורא. אפשר להפיק גם טוב מהרע, לפעמים האהבה מרקידה את העצב, והטוב בעלילה הוא זה שמביט מעל, וגם כל מיני הגיגים כמו "סיבובו של הכדור תלוי בי", "אשאר אזוק לחופש", וגם "אם נתבונן היטב, נקטין את כל שבילי הפער, בין אדם לעצמו בין אדם לאדם" ואפשר לעשות את זה בשויה-שויה. לאט, ברוגע, אין מה למהר. בשויה-שויה,מתכון שאנטיי שמדברים בשם הרבים, נעשה ככה וככה, נתבונן-נקטין-נחזור-נפיק-נשתף.

עמרי גליקמן מרגיש במוסיקה אווירת יחדיו, ואפשר להבינו, כי מרגאיי ג'איימקני מנשבת רוח של ביחד, ובאמת – הערב הזה בבארבי לקח את הקהל למקומות מרקידים-מקפיצים משמחי לבב, כשגליקמן האיש בקסקט שולט בקהל הצעיר (ראיתי בקדמת הבמה נערים משולהבים בני 13-14-15) ללא מצרים וגם יורד מטה לסיבוב קהל סחבקי, ואז Jah ואלהים רוקדים יחד בחגיגה.

התקווה 6 – אפרוקליפטוס קטעים מההופעה

Hatikva 6 Afrokaliptus

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. "איאם" בהופעה ומסיבת רגאיי מוטרפת עד אור הבוקר,
    מחר, חמישי, ה- 30 ליולי, 22:00, 30 ש"ח בכניסה.
    הבית השני, רח' החרושת 8, אזוה"ת כפר סבא.

  2. הייתי, נהנתי ונשאר לי טעם של עוד. זה מה שמדהים בהופעות של התקווה 6 שגם אחרי 7 הופעות לא נמאס. האלבום נהדר, מגוון ואמיתי. חסרה איכות מהסוג הזה בארצינו והתקווה 6 בהחלט מספקים את הסחורה. מסכים שלייט אפ הוא אחד השיאים באלבום!

    נדב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות