"עמוק בתוכי יש פושע שקט", שר אורי מארק בטון נטול חטאים. יש כאן רוק טוב, אבל הטון לא ממש לוקח לזירת פשע רוקיסטית מאיימת. בדפים שהגיעו עם הסינגל כבר מדברים על הפרק השני בסאגת אורי מארק. הראשון – "שלא לדבר על מין" (שיר מצוין) עסק בפערים שבין מחשבות למילים. "החטא" – כבר מדבר על על הפער שבין מחשבות למעשים. לא הייתי מרחיק לכת עד ל"סאגה", כולה שני שירים שעוסקים אכן בפערים שבין מחשבות וכוונות למעשים. השיר הזה הוא שיר פשוט שמנסה לשתף את העזר ב"פשע משתלם". העיבוד וההפקה – סטייל בריטפופ אייטיז. הביצוע נקי ממניירות, יבשושי משהו כמו סומך על כך שהגיטרות יעשו את העבודה. לא רע, אבל לא מהשירים שיכנסו לפנתיאון הרוק המקומי, וממארק אני כבר מצפה ל"חטאים" יותר ייחודיים.