שירים: מה שתבקש, אנה, מדריך לתל-אביבי, גרטה גארבו, מחרוזת 80-90 עם אמיר פיי גוטמן, טובעת בדממה, אוויר לנשימה, אישתו של, חייל שלי, תתגרה, בחורים כמוך, רוק סתם.

קראתי ביקורת קשה שכתב רביב גולן על החדש של מיכל אמדורסקי בידיעות. נדמה לי שאינני זוכר מתי לדיסק לא הוענק שום כוכב. אפס כוכבים. זירו. תחושה של בואו נכסח לה את האמא של הצורה. דיסק "מביך" נכתב. מביך את מי? את הכותב? (חה) את המאזין? הרי זה בדיוק מה שהרוב רוצים לקבל מטורי הרכילות, את הסקנדל. לשמוע שירים על הכביסה המלוכלכת לא יביך את כל מי שמציצנות חביבה עליו, ואלה הרוב, בטח קוראי העיתון בו כותב גולן.
ואולי את מיכל זה צריך להביך? גם זה אינו הגיוני, כי היא פרסמה את השירים. היא שביקשה את החשיפה בצורה הזו.
הניסיון להוציא את הדיסק מהקונטקסט הסגנוני ולהשוותו לדיסק של אסף אמדורסקי על הנושא – גם כאן קיימת היתממות של מבקר. מה, אנחנו המצאנו את הפופ הנשי הקליל והמצועצע? הקלילות הנסבלת או האי נסבלת אינה המצאה שלנו. אמדורסקי עשתה דיסק דאנס ריאליטי מהעניין שלה, ולא הרגישה מובכת להגיד דברים בדרכה. היא לא המציאה שום גלגל, אבל היא לקחה את הפופ המצועצע שלה למקומות של מקצוענות. מהביקורת הייתה תחושה שהכותב מת להכניס לה. יכול להיות שאמדורסקי מושכת אש, אבל מבקר חייב לפני שהוא מניח אצבעות על הדק המקלדת להישאר נקי מסטיגמות. סטיגמה היא נשק קטלני לחיסול מהיר.
אני כותב את הדברים לאחר שראיתי את השאו של מיכל ברידינג 3 שהשיק את הדיסק. המשך מגמת ההשקעה הגדולה. לאס-וגאס. מסכי טלוויזיה, רקדנים, שלל שמלות, לא חסכו. בארה"ב היה מעטר את המופע הזה שלט ענק The Michal Amdursky Show. נראה שגם מיכל ואמרגניה עדיין לא קלטו שעם כל הרעש שעושים כאן מבידור, אנחנו עדיין לא לאס וגאס, גם כשהאוריינטציה היא פופ עם סקס. יכול להיות שאני טועה. לא ראיתי בערב הזה מעריצים שהגיעו לרקוד  לצלילי מי שהייתה יכולה להיות מדונה הישראלית שלו. אפילו מיכל התעצבנה מול קהל קר יחסית, כשאמרה משהו כמו "תפרגנו קרענו את התחת על המופע הזה"
זה כנראה לא מספיק. מיכל נראתה 10. התנועעה נהדר על הבמה, הרבה יותר מהוקצע מהרקדנים שלידה שדי חיפפו. באמת, קרעה את התחת בשביל הערב היקר הזה, אבל הערב נראה מועדון לילה לאס וגאסי מפואר קר ומנותק. יותר מדי עיסוק בשאו ופחות בשירים, יותר ראווה ופחות נשמה. יכול להיות שמיכל זקוקה למגע יותר חם עם קהל אוהד, על מנת שההפקה המשוכללת הזו תעלה על הפסים הנכונים. יש לה נתונים. יש לה גם הצגה. עכשיו צריך להכניס בה נשמה.

ביקורת על "אשתו של" האלבום