היו לילות

אסתר עופרים

מילים: יעקב אורלנד. לחן: מרדכי זעירא.
5/5

"היו לילות, אני אותם זוכרת/ אני אותם עד סוף ימי אשא/ במשעולים בין דגניה לכינרת/ עמדה עגלת חיי העמוסה/.
והוא ניגש: שמעי אלי, קטנטונת/ אני בניתי בית לשבתך/ את תרקמי בערב לי כותונת/ אני אנהג ביום את עגלתך"

"היו לילות" לא נפרד מעולם מהרפרטואר של אסתר עופרים. מכל הביצועים (ויש עשרות) היא שהפכה את השיר למה שהוא – נצחי, קלאסיקת זמר ישראלי, נוסטלגיה מקומית צובטת. המשיכה לשיר על אותה אהבה שהתרחשה אי שם בטרם מדינה במשעולים שבין דגניה לכינרת. על המאוכזבת שאהובה הבטיח לה בית אך נעלם, נושאת את כותנת התכלת שרקמה לו כמזכרת ללילות שילכו איתה עד סוף ימיה.

יעקב אורלנד שכתב את המילים היה מאוהב בביצוע של עופרים. הוא דיבר על הדקויות בפרשנות, העיבוד המדויק של שמעון כהן. שותפו העיקרי של אורלנד ליצירה במשך כ-35 שנה היה המלחין מרדכי זעירא. את "היו לילות" כתבו בהזמנת התיאטרון הסאטירי "כל הרוחות" שפעל בארץ בתחילת שנות ה-40. הביצוע הראשון של השיר שייך לזמרת התיאטרון שלי שרונה. השיר לפי עדותו של אורלנד, חובר בלילה אחד ב"מועדון המלצרים", אותו ניהל חצקל איש "כסית" ברחוב נס-ציונה בת"א – הרחק הרחק מדגניה וכינרת.

אסתר עופרים: היו לילות

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות