תפאורה: לילה יורד, צל גדול, שמלה אפורה. מה הולך לקרות? תרגעו. שום דבר נורא. מאיה בוסקילה שרה לאהוב שנטש: "נשמתי … אם לא היית איתי לא הייתי אני" או במילים פשוטות – אם אין אתה לי – אני לא אני. דורון מדלי שכתב את הטקסט הוסיף צבעים שחורים עד אפורים. צביקה פיק הדליק את אורות הדיסקוטק, והריץ את השיר במנגינה, שאינה אלא להיט. פיק יודע להפיק מעצמו פיקי (מלשון Peak) פופ שיש בהם סוג של קליטות להיטית אולטימטיבית. בוסקילה מצידה לקחה את זה ל-Peak שלה – מלודרמה המתפתחת מסלואו טמפו דומע לדאנס רחבות קליט שמח.
בתוך השמח הקצבי והמדונסס היא ממשיכה לטפס לשיא הדרמה – כשהיא שרה "נשמתי חזור אלי". ואגב, עדיין לא נפתרה בעית העיוות הזה בקול. למה היא צריכה את זה. ואל תגידו שזה סמל מסחרי. נגבו את הדמעות ונפנפו בממחטות הספוגות בזמן שאתם רוקדים את זה. עיני לא הפיקו אפילו לחלוחית. אבל להיט פיק-בוסקילי גדול יש כאן. מודה בעובדות.
3 תגובות
טוב שלפחות אתה מודה 🙂
שיר מעולה
להיט
היא שרה מדהים,שיהיה בהצלחה!
קלישאה מחרידה. זמרת עם קול ענק ואינטלגנציה קטנה-קטנה, עיבוד מיושן עם ריח נפטלין חריף- יעקב למאי לא ירצה להכניס את החנטריש הזה לחלון הראווה שלו.
אם יש למסחרה הפתטית פנים – פניו של מר צביקה פיק המה. מזעזע.