בללי רביץ רביקוביץ'

בללי רביץ רביקוביץ'

הליקון
3/5

יחסי להלחנת שירי משוררים אמביוולנטי. לפעמים זו שאלה של מה להלחין, כי לרוב הטקסט והמשורר לא ביקשו שילחינו אותם. הם ביקשו להישאר בשחור על לבן, או להיקרא ע"י כותבם באינטונציה, בהטעמה הנכונה להם עם צלילי מוסיקה מעטרים, כמו שנתן זך קורא את שיריו בדיסק חדש, או את יוסי בנאי קורא את אלתרמן. אבל מוסיקה היא כבר התחייבות אחרת. כאן עשויים להתרחש שני תסריטים: או שהמוסיקה מפרשנת את המילים בדרכה, טוענת אותם צליל שנובע מהם, או שהיא מייצרת חוויה חדשה, מעניקה רובד מוסיקלי ייחודי לשירים. נדמה לי שזה מה שניסה אבי בללי ליצור כשלקח על עצמו פרויקט להלחין מבחר שירי דליה רביקוביץ'.

אני מצטט מדברים שאמר בללי: "הבחירה שלי בשירים להלחנה היא בראש ובראשונה כמוזיקאי המונע מאינטואיציות. לא למדתי מוזיקה אף פעם. קראתי דברים שלה שנגעו בי, עוד לפני שלב הפענוח. תוך כדי ירדו לי הרבה אסימונים, ונסים קלדרון הוא שפיצח עבורי את הבחירה ברביקוביץ'. הוא אמר לי שבחרתי שירים מיסטיים, שקשורים בדת ובפולחן. למשל "כגלגל לפני סופה", "הזמן הניצוד ברשת", ו"מחבואים" הם שירים שמתעסקים בזמנים. התכתבות עם העתיד והעבר שמעניינת אותי גם בחיים כנוסטלגיקן אדיר ומאוד סנטימנטלי. דליה מתעסקת בעבר ויוצרת מהמקום הזה. אני מאמין שבלי עבר אין לך עתיד. אני לא מתכוון להתפלשות בזיכרונות, אבך לזכור תחושות ולשאול שאלות, זה בעצם דליה רביקוביץ' עבורי".

מכאן נצא איתו להרפתקה. כמה דוגמאות: ב"ארץ רחוקה", שיר ללא חרוזים, מייצר בללי אווירת מסתורין. קצב אחיד. מעבר דרמטי. אקוזטיות. תיאור של חוויה מאוד עמוקה. קדמת הבמה למילים, והמנגינה – תפאורה. חווה תחושת חופש. אישית הגיע אלי, אבל לא יצר חווית עומק.

"בלה הלכה" מעוטר בצליל פריזאי. סטורי טלר. על אחת שנחטפה ע"י שלושה לעיר זרה. עיבוד מדהים לצ'לו. "בלה התבלבלה הלכה רחוק" "אביה ואמה מנחשים בקפה והיא אינה". איש אחד משהשלושה שחטפוה היא אוהבת. בללי דרמטי בסיפור הטראגי הזה. תיאטרלי מאוד.
"הזמן הניצוד ברשת (מרוב אהבה)" – שרה יהודת רביץ. המשוררת-ילדה מדמיינת נסיעה לעולם. "שוב הייתי כאחת הילדות הקטנות שנוסעות סביב עולם כולו" נדמה לי: לא שיר להלחנה. מאולץ. לשיר אין מקצב. תיאטרלי. רביץ מנסה לרדוף אחרי המילים. השיר התחיל רביץ מעודן, אבל בהמשך אינה מסתדרת מבחינת התאמת הקצב למילים. בחירה לא הכי מוצלחת.

שאון המים: שר בללי. "ציפור צייצה כמשוגעת … עד אפס כוחה ואחר בכתה.. ואני שקעתי בענן של נועם… אל האוקיינוס טובעיתי". היא חשבה שזה ענן של נועם אבל זה היה אוקיינוס שהיא טובעה בו. חוויה דרמטית קשה. נסחפה אל אהבה קשה. הפופ הפשוט והקליל אינו מעביר את המחנק והבלבול.

כגלגל לפני סופה: הזייה. סיפור בדיבור. בללי שר בתדהמה רוחשת התרחשות דרמטית שעוברת בין עונות השנה. מתחיל קצב דהרה.. "כמה מר פה כשהרוח שורק" – חוזר בללי על השורה, למרות שהחזרות האלו אינן קיימות בשיר. שיר מאוד מורכב על עונות השנה, והמוסיקה נדמה לי היא כאן חלק מהפרשנות.

"מחבואים". "דבר מה נמצא מאחורי הכותל והדלת" קצב דרמטי. העיבוד שטוען בשאון אפוקליפטי משהו. מיוחדת שירתה הנואשת של רביץ. חסרו לי חמש השורות האחרונות של השיר. לפחות עפ"י צילום כתב היד המופיע ע"ג העטיפה.

החלון: דואט. בללי רביץ. הכל קורה מבחוץ. חווית הדכדוך של הבדידות המנוכרת מול ההתרחשות שבחוץ.  תיאור הכי פלסטי של דיכאון. מהטובים בדיסק.

בצ'אד ובקאמרון: על אנשים אירופים שיושבים בצ'אד ובקמרון – להלחנה? בשיר מופיעה המילה חם פעם אחת. במויסקה חזרו עליה. לא שיר להלחנה. יצא סתמי משהו. לא מוביל אל הטקסט, שנותן תמונה סוריאליסטית של אירופאים שנואשו מהחיים המנומסים, אבל לא ממש מצאו את מקומם באפריקה. מתחיל באפקטים של צליל אפרו. המוסיקה קלילה מדי לתחושת המציאות. הייתי מכניס קצב אתני יותר כבד מאשר הצליל האלקטרוני ההזוי כדי לתאר את האפוקליפטי.

זה אלבום של כל שיר לגופו. הניסיון – מיוחד, מעניין, מאתגר לעיתים מרתק. אבל החוויה האישית אינה טוטאלית.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אמנם קצת באיחור אבל מי שקורא את "הביקורת" הזו – לא להאמין וללכת להקשיב למוזיקה לבד, בלי פרשנויות מיותרות.
    אבי בללי הוא אחד היוצרים היותר מוכשרים שקמו בישראל, אם לא ה-.
    הבחירה בשירי דליה רביקוביץ מן הסתם לא הייתה קלה, ולקח כמה שנים עד שאלבום זה יצא לאוויר העולם, אבל התוצאה בעיני מדהימה.
    למרבה הצער הייתה רק הופעה חיה אחת, שזכיתי לראותה והיא הייתה פשוט מדהימה.
    העוצמות שרביץ מביאה לשירים פשוט לא יאמנו.
    לא עושים מוזיקה כזו כבר במחוזותינו – אסור להחמיץ.
    ולכותב הביקורת הכושל יש לי הצעה – לך תנסה לעשות בעצמך מוזיקה, אני משוכנע שלא תגיע לעשירית ממה שיש כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן